שיקום על גבי שתלים

שיקום על גבי שתלים – מחצי שנה ליום אחד

שיקום על גבי שתלים – מה חשיבותו?
מזה 30 שנה שתלים דנטליים נחשבים לאחת מצורות השיקום הנפוצות ביותר בארץ ובעולם.
ישראל היא מעצמת השתלות – מספר השתלים המושתלים בארץ פר נפש הוא הגבוה בעולם.
עם השנים הצטבר מידע רב , נעשו מחקרים רבים על שתלים דנטליים, תורות העזר של השתלות שיניים, והשיקום עליהם.
השתלים הדנטליים השתנו במהלך השנים, בצורתם, במבנה, בשטח הפנים ובפלטרופמה החיצונית.
שיטות השתלה רבות נוסו, חלקן שרדו, חלקן הוחלפו בטובות יותר.
כיום , שתלים דנטלים הם שיטת שיקום נפוצה, שכיחה , יום יומית וטובה מאד מבחינת תוצאותיה.

מהו השתל? איך הוא הופך לשן?

שתל הוא שורש מלאכותי. שתל הוא אמצעי, לא מטרה.
כאשר חסרה שן, השתל מהוה בסיס עליו ניתן לבנות שן מלאכותית.
על השתל מרכיבים מבנה מותאם, בדרך כלל בהברגה, ועל המבנה מרכיבים כתר, בדרך כלל בהדבקה. הכתר על השתל הוא תחליף השן שאבדה.

הפעלת כוחות על השתל

שיניים טבעיות מחוברות לעצם באמצעות רקמה רכה, לכן יש להן מוביליות פיזיולוגית מסויימת.
בזה משתמשים בטיפול אורטודונטי- ישור שיניים. מפעילים על השן כוח מבוקר, ומזיזים אותה במרחב מנקודה לנקודה.
שתל מחובר לעצם בקשר צפיד. הוא לא עמיד לחלוטין לכוחות יתר המופעלים עליו. כאשר מופעל כוח חריג על שתל, חלק מהקשרים שלו לעצם ישברו. לאורך זמן, הקשר של השתל לעצם ישבר כולו, השתל יהפוך לנייד ויכשל.
לכן, בשיקום על גבי שתלים יש צורך להיות מאד זהיר וקפדן בהפעלת כוחות.

יש לבדוק היטב שלא מופעלים על השתל כוחות חריגים, בעיקר בתנועה צדדית. כוחות חריגים על השתל יסתיימו בכשלון השתל.

איך הכל התחיל שיקום על גבי שתלים?

אבי השתלים המודרניים הוא פרופ' ברנמארק משודיה, אורטופד במקצועו.
מחקריו נעשו בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת
בעת קיבוע שברים שם לב שמתכת הטיטניום בה השתמש מסוגלת ליצור קשרים טובים עם עצם.
מחקריו הובילו להמצאת השתלים הדנטליים. את השתל הראשון השתיל בשנת 1965 למתנדבת .
מאז בוצעו מליוני שתלים ברחבי העולם, ידע רב נצבר, התקדמות נכרת הושגה ועקרונת יסוד השתנו.

ברנמארק מצא במחקריו כי לאחר השתלת שתל יש להמתין חצי שנה, כאשר על השתל לא מופעלים כל כוחות, על מנת לאפשר לו להתקבע בעצם.
הליך ההשתלה הוא יצירת חלל בעצם, לתוכו מוחדר השתל. זה בעצם פצע ניתוחי שצריך להתרפא, כאשר העצם מגיעה לקירבה גדולה לשתל, ומקבעת אותו בתוכה.
במשך שנים רבות, ואף היום, ממתינים תקופה של חצי שנה בין ההשתלה לבין חשיפת השתל, ושיקומו.

עם השנים נחקרו דרכי הבניה של עצם סביב שתלים, והחוקרים חיפשו דרכים לקצר את משך הזמן של חצי שנה, מההשתלה לשיקום.
מספר דרכים ושיטות השתלה מאפשרים את קיצור הדרך הזו.

דרכים לקיצור משך ההמתנה.

במחקריו מצא ברנמארק , שחצי שנה זה פרק הזמן בו נבנית עצם חדשה סביב השתל, והעצם מספיק מבוגרת ומסויידת על מנת שאפשר יהיה להפעיל עליה כוחות דרך השתל.
מדובר בהליך טבעי, כאשר הטבע דורש את הזמן שלו לריפוי.
האם ניתן להתערב בתהליך טבעי? האם אפשר לזרז את הטבע?

שיטת PRF- Platelets Rich Fibrin

שיטה זו הומצאה על ידי רופא יהודי צרפתי בשם יוסף שוקרון.
כאשר נוצר פצע ברקמה כלשהי, מייד מתקבצים באזור תאי דם הנקראים טסיות דם- טרומבוציטים. הטרומבוציטים משמשים כפקק, המפסיק את הדימום.
בנוסף, הטרומבוציטים מכילים גרנולות בהם נמצאים פקטורי ריפוי.

הטרומבוציטים שמתקבצים באזור הפצע מפרישים לדם את תכולת הגרנולות הללו. פקטורי הריפוי מושכים לאזור תאים בלתי ממויינים ההופכים לתאים בוני רקמות: עצם , שריר ,רקמת חיבור, כלי דם.

נדמיין לנו אתר בניה בו עובדים מספר פועלים, ומתקדמים בקצב כלשהו.
אם נכפיל את מספר הפועלים, נקבל קצב בניה כפול.

זה העיקרון של שיטת ה- PRF. הגוף מגייס לאזור הפצע את כל כמות הטרומבוציטים שהוא מסוגל לגייס, ובהתאם כמות פקטורי הריפוי המשוחררת לדם, וכמות התאים הנמשכים לאזור.
אם היינו יכולים להוסיף פועלים- טרומבוציטים, קצב העבודה היה גדל.
בשיטת PRF אנחנו מוסיפים טרומבוציטים מבחוץ.

איך זה מתבצע שיקום על גבי שתלים?

לפני התחלת הניתוח אנחנו לוקחים מהמתרפא דם, ומסרכזים אותו בצנטרפוגה.
מקבלים במבחנה 3 שכבות:
כדוריות דם אדומות
טרומבוציטים
פלזמה.
אנחנו לוקחים את שכבת הטרומבוציטים, ואותם מחדירים בכמה שיטות וצורות לאתר הניתוח.
קיבלנו תוספת טרומבוציטים מבחוץ, על כל המשתמע מכך.
השיטה קלה ופשוטה, ניתנת לביצוע בכל מרפאה, אם הרופא יודע לקחת דם.

שיטת הגלים האלקטרומגנטיים

מחקרים הראו שגלים אלקטרומגנטיים מזרזים את יצירת העצם.
אם לאחר ההשתלה נייצר גלים כאלה באזור השתלה, נקבל זרוז של בניית העצם סביב השתלים הטריים.
פטנט של חברת מגדנט הישראלית, המציא את הדרך לבצע זאת.
על השתל אנחנו מרכיבים כיפת ריפוי המכילה סוללה ומקור מתח.
הכיפה משדרת גלים אלקטרומגנטיים דרך השתל המתכתי לעצם הסובבת , ומזרזת את בנייתה.
בעזרת טכנולוגיה זו אנחנו יכולים לקצר את משך ההמתנה לאחר ההשתלה מחצי שנה לחודשיים.

ניתן להשתמש בשיטת הגלים האלקטרומגנטיים ובשיטת ה- PRF במגביל, השיטות משלימות
אחת את השניה.

שיקום על גבי שתלים על ידי השתלת שיניים ביום אחד

זו בעצם המטרה האמיתית. לא טיפולים שנמשכים זמן, לא המתנות, ואפילו קצרות מחצי שנה.
השאיפה היא להכנס ליום טיפולים, ובסופו לצאת עם שיניים חדשות בפה.

טיפול זה אפשרי בשיטת 4 All On

שיטת טיפול זו הומצאה על ידי רופא מליסבון, פורטוגל בשם פאולו מאלו, והיא מיועדת ללסת שלמה מחוסרת שיניים או עם שיניים המיועדות לעקירה.
עקרון השיטה הוא שיקום של לסת שלמה על 4 שתלים:
שניים קדמיים בקדמת הלסת
שניים אחוריים, בקדמת הסינוס בלסת עליונה או בקדמת מוצא העצב בלסת תחתונה.

מדובר ב- 4 שתלים ארוכים וחזקים.
בחלק הקדמי של הלסת בדרך כלל אין בעיית חוסר עצם.
השתלים האחוריים אלכסוניים, ארוכים וחזקים.
על ארבעה שתלים אלה משקמים לסת שלמה.
השיטה קיימת כ- 25 שנים, ובוצעה בהצלחה על אלפי מתרפאים בכל העולם.

במידת האפשר , ואם יש מקום בלסת, משתילים שתל חמישי ואף ששי וכך הופכת השיטה לאול און 5 או אול און 6 .
השיטה המקורית, כפי שפותחה על ידי ד"ר פאולו מאלו היא אול און 4, וחלוקת הכוחות שלה מאפשרת שיקום של כל הלסת על גבי 4 שתלים.
התהליך לוקח יום ארוך. בהרדמה כללית מבצעים את העקירות, השתלות, ואחר כך שיקום השתליםבאמצעות גשר זמני.
לאחר חצי שנה מחליפים את הגשר הזמני בגשר קבוע.

וכך, מהמתנה של חצי שנה לאחר ההשתלה , הגענו למצב של השתלת שיניים ביום אחד.