חוות דעת רפואית ברפואת שינים, פה ולסת

חוות דעת רפואית פה ולסת – מתי נדרשת ואיך נכתבת

כל תביעה המוגשת לבית המשפט, שענינה הוא נזק גוף, מחייבת לצרף אליה חוות דעת רפואית.
זאת, למעט סייג אחד- תאונות דרכים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי בהגשת תביעה שעניינה תאונת דרכים, לא יוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, אלא בית המשפט ימנה מומחה מטעמו שיפסוק בנושאים הרפואיים.

אבל בכל נזק גוף אחר, חובה לצרף לתביעה חוות דעת רפואית.
מהם הנזקים שגורמים להגשת תביעות בניזקי גוף?

תאונות
שאינן תאונות דרכים.

תקיפה
שגרמה לנזק לשיניים או נזק ללסתות.

רשלנות רפואית
מדובר על טיפול שנטען כי היה רשלני, וגרם לתובע נזק, כספי ו/או גופני.

תאונות
קיים מגוון גדול של מקרים שגורמים לנזק:
נפילה על מדרכה שאינה תקינה.
נפילה ממתקן משחקים שאינו בטיחותי.
החלקה על משטח רטוב סביב בריכה.

ועוד אפשרויות רבות , שבכולם נטען כי נגרם נזק לשיניים, ללסתות או לפרקי הלסת.
במקרים אלה מוגשת תביעה נגד הגורם האחראי לתחזוקה: עיריה, מועדון בבשטחו נמצא מתקן המשחקים, הנהלת הבריכה וכו.

תקיפה
מריבה שגרמה לשבר שיניים, שבר לסתות או פגיעה בפרקי הלסת.
מוגשת תביעה נגד הפוגע או מי שאחראי לו.

רשלנות רפואית
זה כר נרחב של אפשרויות הגשת תביעה:
טיפול שיניים רשלני שכשל, ויש להשקיע ממון רב כדי לתקנו.
נזק כגון פגיעה באבר חיוני- סינוס בלסת עליונה, עצב בלסת תחתונה.
טיפול שגרם לאובדן שיניים.

כל אלו ועוד הן עילות להגשת תביעה כספית בגין נזק גוף שנגרם עקב הטיפול הנטען להיות רשלני.

מי יכול לכתוב חוות דעת רפואית ?

כל רופא שיניים ותיק ומנוסה , בעל ידע מעשי ותאורטי בתחום בו מוגשת התביעה יכול לכתוב חוות דעת. מאחר ופעמים רבות חוות הדעת נוגעת לתחומים רבים של רפואת השיניים, רצוי השכותב יהיה בעל ניסיון בתחומים אלה.
על כותב חוות הדעת להיות ישר והגון, לא להגרר להערכות יתר, כי חוות דעת מופרזת סופה שלא תתקבל כלל על ידי בית המשפט.

אבני יסוד לכתיבת חוות דעת
1 . הרופא המקבל פניה מעורך דין לכתיבת חוות דעת צריך לבחון את המקרה ואת הממצאים בצורה קפדנית לפני שהוא מקבל עליו את כתיבת חוות הדעת. יש לזכור כי עורך הדין, הפונה לקבלת חוות דעת אינו מצוי בחומר הרפואי, ואינו יודע לפרש את משמעותו. על הרופא להעריך את מידת הנזק, כפי שמופיע במסמכים, ולקבוע האם ראוי לכתוב חוות דעת, עליה תתבסס התביעה, או להציע לעורך הדין לנסות להתפשר בצורה כלשהי, ללא כתיבת חוות דעת.
יש לקחת בחשבון את העלויות הכרוכות בחוות דעת ובתביעה משפטית, שלעיתים עלולות להיות גבוהות יותר מסכום הנזק המסתמן.

2. חוות הדעת צריכה להיות מנוסחת בצורה בהירה וברורה – יש לזכור כי היא מוגשת לגורמים שאינם מקצועיים בתחום רפואת השיניים, שופט ועורכי דין. יש להסביר מונחים מקצועיים ופעולות מקצועיות, כך שיהיו נהירים למי שאינו רופא שיניים וקורא את חוות הדעת.
3. חוות הדעת צריכה להתנהל בצורת תרשים זרימה הגיוני המפרט את מקורות המידע, מפענח אותם ולבסוף דן בממצאים ומסיק מסקנות.
4. חוות הדעת צריכה להכתב בשפה תקנית, ללא טעויות כתיב, דקדוק ותחביר. יש לבצע הגהה יסודית של המסמך- צורה היא חלק מהתוכן.
5 . יש להתייחס לכל הממצאים והרישומים הקיימים במסמכים שהוצגו לכותב חוות הדעת. לציין איזה ממצאים אינם רלוונטים , במידה וקיימים כאלה, אך לא להתעלם מהם.
6. כאשר יש נזק כספי, יש לחשבו בצורה מדוייקת כולל התייחסות לעלות עתידית בהתאם לאורך חיי השיחזור ומשך הזמן הצפוי להשארות המשנן הטבעי בפה.
7. יש להעניק אחוזי נכות הגיוניים בהתאם לחומרת הממצאים, ובאין סעיף ליקוי מדוייק, לקבוע סעיף ליקוי מותאם.

חוות דעת עקב מינוי של בית המשפט

בית המשפט ממנה רופא לכתיבת חוות דעת רפואית בשני מקרים:
1 . כאשר מדובר בתאונת דרכים.
2 . כאשר מצויות בידיו שתי חוות דעת, של התובע ושל הנתבע, והמרחק ביניהן רב.

תאונת דרכים
המינוי מחטעם בית המשפט הוא על פי חוק.

חוות דעת רחוקות
רופאים מטעם הצדדים הינם "שכירי חרב" המעוניינים לשכנע עם חוות דעתם כי הצד עבורו כתבו את חוות הדעת צודק.
לעיתים, רופאים "מטעם " מגזימים בהערכותיהם , כלפי מעלה או כלפי מטה, בהתאם לצד עבורו הם כותבים. תוצאות הגזמה זו תהיה מינוי של מומחה ניטרלי מטעם בית המשפט, אשר ישלול קביעות מוגזמות ולא מבוססות דיין. חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט תסב במקרה זה עוגמת דעת לרופא כותב חוות הדעת, ונזק ללקוח עבורו נכתבה חוות הדעת.

לסיכום
כתיבת חוות דעת משפטית בנושא רפואה הינה משימה חשובה ולעיתים חורצת גורלות.
בית המשפט, החסר ידע בתחום רפואת השיניים יאמץ חוות דעת הכתובה בצורה נכונה, ברורה ומשכנעת, ובזה נחרץ גורל התיק המשפטי.
יש להתייחס ברצינות רבה למשימה זו, לבצעה במיומנות ובאחריות.
כתבה באדיבות ד"ר דורון אבניאלי – https://www.avnieli.com/