השתלות שיניים – עידכונים

השתלת שיניים היא אחת הדרכים הפופולריות והשכיחות להשלמת שיניים חסרות . הניסיון שנצבר עם השנים מאפשר גם למטופלים מורכבים עם מצבי חוסר עצם לעבור את הטיפול המתקדם בהצלחה.
שתלים דנטליים מאפשרים שיקום במצבי חוסר שיניים או במצבים בהם השיניים הקיימות מיועדות לעקירה . השתלים נותנים פונקציה ואסתטיקה משופרים שאינם נופלים מהשיניים הטבעיות שהם באים להחליף. יתר על כן, השיקום נעשה ללא פגיעה בשיניים סמוכות בריאות, כפי שהיה מקובל בעבר בעת ביצוע גשרים לצורך השלמת שיניים חסרות.
במאמר זה נדון בהשתלות שיניים – עידכונים.

מהות השתלות שיניים – עדכונים

שתלים דנטלייים מהוים תחליף לשורשי השיניים. שתל דנטלי הוא בדרך כלל בורג עשוי טיטניום המוחדר לעצם הלסת ומהוה שורש מלאכותי. על השתל מוברג מבנה ועליו בדרך כלל מודבק כתר שהוא התחליף לשן החסרה.
השתלות שיניים הן אמצעי ולא המטרה. המטרה היא לשקם את חוסר השן או השיניים, לשקם לסת מחוסרת שיניים או פה מחוסר שיניים, ולהעניק למתרפא פונקציה ואסתטיקה קרובים עד כמה שניתן למצבו טרם איבוד השיניים. השתלות השיניים הן אחד האמצעים החשובים להשגת מטרה זו.

בניית תכנית הטיפול

לצורך בניית תכנית טיפול יש צורך בבדיקה קלינית של חלל הפה, החניכיים והשיניים.
יש לבדוק את מצבו הבריאותי של המתרפא , האם ניתן לבצע אצלו שתלים דנטלייים והאם קיימים גורמי סיכון, למשל סוכרת המפחיתה את סיכויי הצלחת שתלים, או האם הוא מעשן. עישון גורם להפחתת סיכויי קליטת שתלים דנטליים בעד 30%.
בהמשך נבדק מצב העצם בלסת, כמותה, איכותה , ונעשית הערכה האם ניתן לבצע שתלים דנטליים או שיהיה צורך בעיבוי העצם הקיימת.
נבדקות השיניים הסמוכות לאיזור החסר והשיניים בלסת הנגדית, כל אלה גורמים בעלי חשיבות לביצוע טיפול של השתלות שיניים.
אם הוחלט לבצע השתלות שיניים ישלח המתרפא לבצע צילום CT שזו הדמייה תלת מימדית של הלסת או האיזור המיועד להשתלה . ה- CT מדגים את מימדי העצם המדוייקים, בעזרתו ניתן לתכנן את פרטי ההשתלה: סוג השתל, מימדיו, הצורך בהשתלת עצם או הרמת סינוס.

ביצוע השתלות שיניים – עידכונים

השתלות שיניים זה ניתוח

המנתח מפשיל את החניכיים- מרים מטלית כירורגית , חושף את עצם הלסת ומאתר את המיקום המדוייק להחדרת השתל. במקום הנבחר מבוצע קדח מדוייק באמצעות מקדחים מקודדים שנועדו למטרה זו. לאחר סיום הקידוח מוברג השתל לתוך הקדח .
כאשר מבוצעת השתלה מיידית, השתלה מייד לאחר העקירה, בדרך כלל יש צורך בהשתלת עצם על מנת למלא את המרווח שבין השתל לדפנות המכתשית של השן שנעקרה.
עם סיום החדרת השתל קיימות שתי אופציות:
1 . להרכיב על ראש השתל בורג כיסוי ולתפור את החניכיים מעליו. במקרה זה ידרשו 6 חודשים של החלמה לקליטת השתל. אחרי חצי שנה יהיה צורך לחשוף את השתל ולבנות עליו כתר.
2 . על ראש השתל ניתן להרכיב כיפת ריפוי המכילה סוללה זעירה ומקור מתח. כיפת הריפוי משדרת גלים אלקטרומגנטיים לעצם הסובבת דרך גוף השתל המתכתי. הגלים האלקטרומגנטיים מחישים בניית עצם, ואז צריך להמתין רק חודשיים לקליטת השתל.
יתרה על זאת , מאחר ואנו מרכיבים על השתל כיפת ריפוי , אין צורך בחשיפה. לאחר חודשיים ניתן לקחת מידה ישירות לכתר, בלא הניתוח השני של החשיפה.

מצבי חוסר עצם

לשם קבלת יציבות השתל, עליו להיות שקוע בכל הקיפו בתוך עצם, כדי לאפשר מגע טוב של תאי עצם עם כל היקף השתל. לצורך כך אנו זקוקים לרוחב עצם מינימלי של 4 מ"מ וגובה עצם מינימלי של 10 מ"מ.
לא תמיד מסת עצם זו קיימת.

הסיבות לאובדן עצם והדרך למניעתה

1 . דלקות חניכיים, דלקות בקצה שורש השן, דלקות בהיקף השן.
דלקת גורמת לספיגת עצם והפחתת ניפחה.
2 . עקירות שיניים.
עצם הלסת היא עצם פונקציונלית. כל עוד מצוייה בה שן היא שומרת על ניפחה. ברגע שהשן נעקרת, תוך פרק זמן קצר ביותר נגרמת ספיגה של עצם הלסת, והיא מאבדת חלק משמעותי מניפחה.
הדרך למנוע ספיגת עצם לאחר העקירה היא באמצעות הליך הנקרא "שימור המכתשית".
מייד לאחר העקירה יש לבצע השתלת עצם או תחליף עצם במכתשית הטרייה. שימור המכתשית מונע את ספיגת העצם לאחר העקירה, ומאפשר ביצוע שתלים במקום בו נעקרה השן .
דרך נוספת למנוע אובדן עצם היא "השתלה מיידית".
הפרקטיקה הנהוגה היום היא של ביצוע השתלה מיידת, כלומר החדרת השתל מייד לאחר העקירה.
גם כאן יש צורך בהשתלת עצם על מנת למלא את המרווח בין השתל למכתשית הטרייה.

הטיפול במצבי חוסר עצם

כאשר לא בוצע שימור המכתשית ולא בוצעה השתלה מיידית יש צורך לעבות את העצם הקיימת.
העיבוי מתבצע על ידי השתלת עצם או תחליף עצם לאיזור החסר, והמתנה לקליטת שתל העצם במשך 3-6 חודשים. לאחר זה ניתן להשתיל את השתל.

הרמת סינוס

הסינוס המקסילרי נמצא בחלקה האחורי של הלסת העליונה. הסינוס הוא חלל אויר המהוה חלק ממערכת האף והנשימה. אורך השתל שניתן לבצע בחלקה האחורי של הלסת העליונה הוא הגובה שבין רכס הלסת לבין רצפת הסינוס.
כאשר גובה עצם זה לא מאפשר ביצוע שתלים יש לבצע הרמת סינוס.
הרמת סינוס זה ניתוח בו חושפים את דופנו הצדדי של הסינוס ומשתילים עצם בקרקעיתו.
לאחר הניתוח יש להמתין 6-9 חודשים בהם העצם שהושתלה מתמזגת עם עצם הלסת שתחתיה, ואז נוצר גובה עצם המאפשר ביצוע שתלים דנטליים.
הרמת סינוס זה ניתוח קשה ויקר, ומחייב המתנה ארוכה לפני השתלת השתלים.

שתלים קצרים

שתלים קצרים הם שתלים שאורכם 5-6 מ"מ, ודורשים גובה עצם שהוא מחצית מגובה העצם הנדרש לצורך השתלת שתלים רגילים.
שתלים קצרים מראש תוכננו ונובנו כקצרים, ולהם מנגנוני קומפנסציה לאורכם הקצר.
הם קצרים ועבים, עם שטח פנים גדול, המאפשר קישור טוב יותר לעצם מאשר בשתלים רגילים.
שתלים קצרים יקרים פי כמה משתלים רגילים, טכניקת ההשתלה והשיקום שלהם שונה לחלוטין מזו של שתלים רגילים, יש צורך לעבור קורס יעודי לצורך השימוש בהם, וצריך לרכוש ערכת השתלה ספציפית עבורם.
מעט רופאים מבצעים שתלים קצרים שהם תחליף טוב, זול , נוח ויעיל להרמת סינוס, כאשר קיים גובה עצם של 5 מ"מ תחת הסינוס, שאינו מספיק לשתל רגיל, אך מספיק לשתל קצר.

תחזוקת השתלות שיניים

שתלים דנטליים רגישים למחלות חניכיים, ושכיח שנוצרת סביבם דלקת חניכיים הנקראת פריאימפלנטיטיס. כאשר נוצרת המחלה נגרמת ספיגת עצם העלולה לגרום לכשלון השתלים שאיבדו אחיזה בעצם.
כדי למנוע את הדלקת הזו חובה אחרי השתלה להגיע לשיננית כל 3 חודשים ולהקפיד על היגיינת פה אופטימלית, שתמנע את היווצרות הדלקת ההרסנית.
חשוב להגיע לביקורות ולבצע צילומים כדי לזהות התפתחות דלקת התחלתית ולטפל בה לפני שהופכת לחמורה ובלתי הפיכה.

התלות שיניים עדכונים – מסקנות

השתלות שיניים היא תורה הדורשת ידע רב, ניסיון וכישורים כירורגיים.
לצורך ביצוע השתלות שיניים נדרש רקע כירורגי והבנה טובה בשיקום הפה, שכן השתלות שיניים הן כלי עזר לצורך שיקום יעיל ואיכותי של הפה.
השתלות שיניים לא צריכות להעשות על ידי רופאי שיניים צעירים וחסרי ניסיון. מעבר לכישלונות אפשריים , קיימים סיכונים וסיבוכים אפשריים, ועל כן זה עיסוק לרופאים מנוסים ,בעלי ידע תיאורטי ומעשי שידעו לתת למתרפא את הפתרון הטוב ביותר עבורו.