טיפול שיניים לפני ההריון

אתמול התקשרה אלי מטופלת חדשה עם בעייה חמורה.
היא סובלת מכאבים חזקים משן שינה חצי כלואה , נוטלת אנטיביוטיקה מזה מספר ימים ללא הטבה. יש לעקור את השן.
בצילום פנורמי רואים קירבה גדולה בין שורשי השן לעצב העובר תחתיה.
כדי לדעת את היחסים האמיתיים בין שורשי השן לעצב יש לבצע צילום CT.
הבעייה: המטופלת בהריון, צילום CT כרוך בהרבה קרינה, לא רצוי לבצע בהריון.
במאמר זה נדון בטיפול שיניים לפני ההריון.

בדיקה מקדימה לטיפול שיניים לפני ההריון

שמירה נכונה ואחראית על בריאות הפה מחייבת טיפול של שיננית אחת ל-3 חודשים וביקורת של רופא אחת ל-6-12 חודשים. זאת אצל מטופל רגיל.
הריון כיום הוא בדרך כלל אירוע מתוכנן.
כחלק מתכנון ההריון, כשם להולכים לבדיקה אצל רופא נשים, יש לעבור בדיקה אצל רופא שיניים.

הסיבות לטיפול שיניים לפני ההריון

יש פרוצדורות רבות שאי אפשר לבצע בהריון, או לא רצוי לבצע בהריון:
1 . טיפול שורש כרוך בביצוע כמה צילומים. בדיקה מקדימה להריון עם צילומים עדכניים תגלה את הצורך בטיפול זה ותמנע ביצועו בזמן ההריון.
2 . שיני בינה כלואות עם פוטנציאל לכאבים ולדלקת. כפי שנאמר לעייל, כדי לראות את המיקום המדוייק של שורשי השן יחסית לעצב העובר תחת השן, יש לבצע צילום CT הכרוך בקרינה רבה. רצוי לבצע לפני ההריון ולא לחשוף את העובר לקרינה רבה ומזיקה.
3 . הריון מגביר מאד דלקות חניכיים. לפני ההריון ובמהלכו חובה לבצע טיפול של שיננית להסיר דלקות חניכיים. דלקת חניכיים בהריון עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים.
4 . יש לזהות מראש שיניים או איזורים עם פוטנציאל לדלקות שידרשו נטילת אנטיביוטיקה במהלך ההריון. לא רצוי.
5 . יש לטפל בכל מקור שעלול לגרום לכאבים במהלך ההריון, לחסוך נטילת כדורים נגד כאבים.

הכנה דנטלית נכונה לפני הריון

תכנון הריון נכון מבחינה דנטלית מחייב טיפול של שיננית , ביצוע צילומים ובדיקת רופא .
יש להסיר כל גורם איום לפני שנכנסים להריון, לבצע לפני ההריון את הטיפולים הבעייתיים , ולהכנס להריון עם פה בריא, נקי , נטול דלקות וללא גורמי סיכון.

הבעייתיות של שן בינה חצי כלואה

שן בינה שבקעה בקיעה מלאה היא שן רגילה לכל דבר.
שן בינה כלואה בעצם, פעמים רבות אינה מפריעה ולא גורמת לזק, ואז אין צורך לטופל בה.
שן הבינה הבעייתית היא שן בינה חצי כלואה, כאשר חלק מכותרת השן מבצבצת לחלל הפה. חלק מהכותרת של השן מכוסה על ידי חניכיים, ושם נוצרת דלקת,
כאשר נוצרה דלקת יש ליטול אנטיביוטיקה ואז לבצע אחת משתיים:
לעקור את השן הבעייתית.
לחכות לנפיחות והדלקת שתחול שוב, שכן האנטומיה לא משתנה, והגורם לדלקת הראשונה קיים.

הטיפול בשן בינה חצי כלואה

בחלקה האחורי של הלסת התחתונה עובר העצב האלבאולרי התחתון, המעצבב תחושתית את השפה, הסנטר ועור בפנים בחלקם התחתון.
פגיעה בעצב עלולה לגרום לחוסר תחושה בשפה ובסנטר, ובפגיעה חמורה, חוסר התחושה עלול להיות תמידי.
לפיכך, כאשר בצילום פנורמי רואים קירבה בין שורשי השן לעצב, יש לבצע צילום סיטי , המראה את מידת הקירבה בדיוק רב יותר.
כאשר אנו רואים בסיטי כי יש מרחק בין השורשים לשן, מבוצעת עקירה כירורגית רגילה של שן הבינה הכלואה.
כאשר רואים קירבה או מגע של השורשים לעצב, מבוצעת פרוצדורה הנקראת "קורונקטומי"- עקירת כותרת.
בעקירת הכותרת אנו חותכים את שן הבינה, עוקרים את חלקה העליון, הכותרת, ומשאירים בפה את קצות השורשים הקרובים לעצב.
כך אנו מסירים את גורם הסיכון והבעייה שהיא הכותרת המבצבצת לחלל הפה, ולא מתקרבים לעצב, כדי לא לפגוע בו.

הטיפול שבוצע במתרפאה בהריון

המתרפאה שהיתה בתחילת ההריון היתה חייבת לעקור את שן הבינה.
מצד שני , היא לא רצתה לבצע סיטי במהלך ההריון.
לכן, למרות שלא ברור אם היתה קירבה אמיתית בין שורשי שן הבינה לעצב, בוצע במתרפאה זו קורונקטומי- עקירת הכותרת, בעוד שיתכן וניתן היה לבצע כאן עקירה כירורגית רגילה.
קורונקטומי זו פרוצדורה ארוכה, קשה ויקרה יותר מעקירה כירורגית רגילה של שן בינה כלואה.
זה מחיר ההזנחה.