שיניים רקובות

שיניים רקובות הוא ביטוי בלשון העם לשיניים עששתיות.
במאמר זה נדון בשיניים רקובות: גורמים, השלכות, טיפול ומניעה .

האתיולוגיה של עששת

עששת היא מחלה חיידקית. החיידקים נספחים לדופן השן, מפרישים טוקסינים המעכלים את האמייל ( השכבה החיצונית) של השן , יוצרים בו חור, ודרכו חודרים לשכבה השניה של השן – הדנטין.
דרך הדנטין של השן החור מתקדם לכיוון מוך השן, עד שמגיע אליו והמוך נהיה דלקתי.

ההשלכות של שיניים רקובות – עששתיות

כאבים

חור בשן לא כואב. כל עוד החור מצוי באמייל ובדנטין השטחי אדם לא יודע ולא מרגיש שיש לו עששת.
הכאב מופיע כאשר העששת מתקרבת למוך. בתחילה הכאב נסבל.
כאשר העששת מגיעה למוך והמוך הופך לדלקתי, מופיע כאב נוראי. פולפיטיס- דלקת מוך השן גורמת לכאב בלתי נסבל.

קושי בלעיסה

חור בשן טוחנת , הגם שנמצא בשלב שאינו כואב, גורם להפרעה בלעיסה.
לחור נידחסים עודפי מזון שגורמים לאי נוחות וכאב שמקורו בדלקת חניכיים שנגרמה עקב דחיסת המזון.
בשלב זה האדם מפסיק ללעוס בצד בו קיים החור , אך החור רק גדל והולך.

הפרעה אסתטית

עששת יכולה להתפתח בכל שן, כולל בשיניים הקדמיות. המראה של שיניים קדמיות עששתיות – נורא. אנו רואים שיניים שחורות, אכולות, שבורות בחלקן ובלתי סדירות, עם שינויי צבע רבים.
מבחינה אסתטית מדובר במראה דוחה ומכוער ביותר.

טיפול בשיניים רקובות – עששתיות

הטיפול בשיניים רקובות תלוי באיזה שלב נמצאים.
כאשר מדובר בשלב ראשוני- חדירה לאמייל ועד אמצע הדנטין הטיפול הוא סתימה. זאת אם יש נתיב חדירה אחד לשן או חור אחד.
לעיתים יש חדירה מכמה כיוונים, ואז רוב השן היא עששתית.
בשלב זה כבר לא ניתן לטפל באמצעות סתימה.
בשלב זה יש לבצע בשן טיפול שורש- הוצאת המוך, ולשקמה באמצעות מבנה וכתר.
כאשר מגיעים לטיפול עקב כאבים העששת נמצאת כבר במוך או מאד קרוב אליו.
בשלב זה נדרש טיפול שורש ושיקום השן על ידי כתר.
כאשר מדובר בשיניים קדמיות נדרש ביצוע כתרי זירקוניה לקבלת אסתטיקה מרבית.

כאב שיניים שמקורו בדלקת המוך חולף תוך פרק זמן .
השן במצב זה ממשיכה לההרס עד מצב בו אינה ניתנת עוד לשיקום ויש לעקרה.
כאן אנחנו נכנסים כבר לביצוע שתלים דנטליים ושיקומי פה מורכבים.

נטיה לעששת  – רגישות גנטית

הרגישות להווצרות עששת היא אינדיבידואלית.
יש אנשים הרגישים יותר או פחות להיווצרות עששת, ובהתאם מידת הדחיפות של בדיקה מקדימה לגילוי עששת.
יש מרכיב גנטי ברגישות לעששת, והטיפול הנדרש בהתאם.

מניעת היווצרות שיניים רקובות

כמו בכל מחלה, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה.

1 . המכשיר העיקרי באמצעותו ניתן למנוע עששת זו מברשת שיניים.
ציחצוח יסודי מסלק מפני השיניים את הפלאק – הרובד המכיל חיידקים. באין חיידקים על פני השן, לא תהיה הפרשת טוקסינים ולא היווצרות עששת.
מברשת שיניים לבדה לא מספקת. יש להשתמש בעזרים נוספים כמו קיסמים וחוט דנטלי על מנת לסלק את הפלאק מכל צידי השיניים.

פלאק שמסתייד הופך לאבנית. תחת האבנית חיים בנחת החיידקים, ללא הפרעה וללא פחד ממברשת השיניים.

2 . את האבנית יכולה לסלק רק שיננית. טיפול תכוף, רצוי אחת ל-3 חודשים ימנע הצטברות רבה של אבנית הגורמת לנזק הן לשיניים והן לחניכיים.

3 . מאחר ועששת התחלתית ובינונית לא גורמת לכאבים, יש להגיע לבדיקת רופא שיניים תקופתית. העיקרון הוא לזהות את העששת בשלבים המוקדמים שלה, כאשר ניתן עדיין לטפל בה באמצעות סתימה קטנה, ולא לתת לה לגדול ולהעמיק עד שנדרשים טיפול שורש וכתר.

המלצות

כדי להימנע מטיפולי שורש, עקירות ואף מסתימות קטנות יש לנהוג לפי נוהל מובנה.
1 . יש להגיע לטיפול שיננית כל 3 חודשים.
2 . יש להגיע לבדיקת רופא כל חצי שנה.
3 . יש להגיע לבדיקה עם כל כאב קל או אי נוחות. כאב קל ואי נוחות שלא מטופלים בזמן גורמים לצורך בסתימות גדולות, טיפולי שורש, כתרים, עקירות והשתלות שיניים.
4.עקירות והשתלות שיניים ניתן לבצע ביום אחד תחת הרדמה כללית או סדציה – טשטוש.