גורמי סיכון לכישלון השתלת שיניים – מחקר קליני

המחקר אודות גורמי סיכון לכישלון השתלת שיניים נערך על מנת להבין מהם אותם גורמים לכישלון, וכיצד ניתן להפחיתם.
מטרת המחקר היא בסופו של דבר להקטין את שיעור הכישלונות, ולהקנות למתרפאים סיכויים להנות לאורך זמן רב יותר מהשיקום שנעשה על גבי שתלים בפיהם.

סיבוכים ביולוגיים הגורמים לכישלון השתלת שיניים

סיבוכים ביולוגיים מוגדרים כחוסר יכולת של רקמת המתרפא ליצור קשר – אינטגרציה עם השתלים.
אחיזת השתלים הדנטליים בפה מתבססת על יצירת קשר בין עצם הלסת לשתל.
קשר זה נקרא אוסאואינטגרציה- אינטגרציה בין שתל לעצם, והוא הכרחי לקליטת השתלים הדנטליים.

כשלים ביולוגיים מוקדמים הגורמים לכישלון השתלת שיניים

אלה כשלים המתרחשים בתוך התקופה בה אמורה להתבצע האוסאואינטגרציה, בדרך כלל במהלך חצי השנה הראשונה להשתלה.
הסיבה העיקרית לכשלון שתלים דנטליים בשלב זה היא אי בניית עצם סביב השתלים ולכן ליקוי באחיזת השתלים בעצם הלסת.
גורמים לכשלון מוקדם של השתלים הדנטליים הם מיקום לא נכון של השתל, שתל קצר מדי, פרוטוקול ניתוחי לקוי, ספיגת עצם בעת ניתוח ההשתלה והשתלה מיידית בה לא הושגה יציבות מיידית. אלה פרמטרים הקשורים לרופא המשתיל.
גורם חשוב לכישלון שתלים בשלב המוקדם ותלוי במלואו במתרפא הוא עישון, שגורם לעד 30% כישלונות של שתלים דנטליים.

דווקא בהשתלת שיניים ביום אחד אחוז הכשלונות נמוך מאוד.

כשלים ביולוגיים מאוחרים הגורמים לכישלון השתלת שיניים

כאן מדובר על שתלים דנטליים בהם הושגה אוסאואינטגרציה ונכשלה בשלב מאוחר יותר.
הסיבות הן:
1 . מצב של עומס יתר של הסגר.
בניגוד לשיניים המחוברות ללסת בחיבור גמיש,שתלים דנטליים מחוברים בחיבור קשיח.
שיניים טבעיות, עקב החיבור הגמיש מסוגלות לעמוד בעומס מבוקר, נתון בו משתמשים למשל בישור שיניים בו מפעילים כוח על שן ומזיזים אותה במרחב.
שתלים דנטליים לא מסוגלים לעמוד בעומס לא פיזיולוגי. משמעות עומס זה היא שבירת הקשרים בין השתל לעצם, ובהמשך כשלון השתלים.
כאשר משקמים על שתלים ולא מקפידים על חלוקת כוחות נכונה והמנעות מעומס יתר על השתלים, עלולים לגרום לכישלון השתלים.
2 . פריאימפלנטיטיס.
זו דלקת חניכיים של שתלים שגורמת לספיגת עצם סביב השתלים , עד מצב בו הם מאבדים אחיזה.
לפריאיפלנטיטיס יש שכיחות גבוהה בקרב מתרפאים עם שתלים דנטליים, ואם המחלה לא מטופלת בצורה יעילה, היא גורמת לאובדן השתלים.
בסיכון מוגבר לפריאימפלנטיטיס נמצאים מתרפאים עם היסטוריה של מחלות חניכיים כרונית, היגיינה אוראלית לקויה וביקורים לא מספיקים אצל שיננית.
גורם סיכון נוסף לפריאימפלנטיטיס הוא עישון , הגורם לכישלון שתלים במספר מנגנונים.

סיבוכים טכניים הגורמים לכישלון השתלת שיניים

אלה פגמים שנוצרים בשתלים
1 . סדקים או שברים בגוף השתל או בראשו.
2 . התרופפות הברגים המחברים את הכתרים לשתלים.
3 . שבר של הברגים המחברים את הכתרים לשתלים.

ממצאי המחקר

המחקר נערך על 190 מתרפאים ו- 710 שתלים ותקופת המעקב היתה 8 שנים בממוצע.
נמצא כי אובדן מוקדם של שתלים נמצא ב- 4.4% מהמתרפאים וכשל מאוחר נמצא ב- 4.2% מהמתרפאים.
המתרפאים אצלם נמצאו אחוזי הכישלון הגבוהים ביותר היו מעשנים ומתרפאים עם היגיינה אוראלית לקויה.

מסקנות המחקר

לרופאים

1 . יש להקפיד על פרוטוקול ניתוחי מדוייק.
2 . יש להשתמש בשתלים מאיכות טובה עם תו תקן מתאים.
3 . יש להקפיד על שיקום נכון ואיזון כוחות מדוייק של הכתרים על השתלים.
4 . יש להקפיד על היגיינה טובה וביקורים תכופים של המתרפאים אצל שיננית, וברגע שמתחילה המחלה , לטפל בה בצורה אגרסיבית בשלבים הראשוניים.
כאשר נזהה הווצרות כיסים וספיגת עצם סביב שתלים יש לבצע התערבות כירורגית בה מנקים את הכיסים מרקמה דלקתית ומאפשרים לכיס להשתקם.
ניתן לטפל בכיסים גם בצורה שמרנית יותר על ידי שימוש בתכשירים כמו פריוצ'יפ השומרים על כיס סטרילי ומאפשרים לו להתרפא.

למתרפאים

1 . יש להקפיד על היגיינה אוראלית טובה וביקורים תכופים אצל שיננית.
2 . יש להפסיק לעשן אם מתוכנן טיפול על ידי שתלים דנטליים.