השיקולים לביצוע שתלים דנטליים בחולים סוכרתיים
שתלים דנטליים מאפשרים לנו להעניק למטופלים פתרונות שיקומיים ואסתטיים שלא ניתן היה להציעם בעבר.
השימוש בשיקום נתמך שתלים מאפשר את השלמת השיניים החסרות, כך שברוב המקרים נמנעת הפגיעה בשיניים סמוכות ולעיתים אף נמנע הצורך בשימוש בתותבות.
החולים הסוכרתיים, שהוגדרו בעבר כבעלי התוויות נגד יחסית לביצוע שתלים, וזאת מחשש לסיכון מוגבר לכישלון השתלים ולזהומים סביבם, הם אלה העשויים להזדקק לשיקום על גבי שתלים בשכיחות גדולה יותר מזו של האוכלוסיה הכללית.חולים אלה סובלים מאובדן שיניים מוקדם כתוצאה ממחלת חניכיים, השכיחה וחמורה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית.
לנוכח זאת, יש להכיר את המחלה וסיבוכיה, ולהעריך את חומרתה. יש להבין את המרכיבים הכירורגיים והשיקומיים הנוגעים לשיקום על גבי שתלים דנטליים בחולים אלו.
רקע
סוכרת היא מחלה בה יש ירידה בהפרשת האינסולין וכתוצאה מזה, רמת סוכר גבוהה בדם.
סוכרת היא המחלה האנדוקרינית השכיחה ביותר.
בישראל יש כ- 400,000 חולי סוכרת , כ- 5% מהאוכלוסיה .
סיבוכים סיסטמיים של המחלה הם מחלות לב וכלי דם, עיכוב בריפוי פצעים, זהומים ופגיעה באברי מטרה כגון הכליות, הרישתית ומערכת העצבים.
בפה ביטויי המחלה כוללים שכיחות גבוהה של מחלות חניכיים, יובש בפה, זיהומים בפה, וכתוצאה מכל אלה , אובדן שיניים מוגבר.
השפעת הסוכרת על קליטת שתלים דנטליים
בסוכרת יש הפרעה בריפוי פצעים. במהלך ההשתלה אנו מייצרים פצע בעצם וברקמה הרכה אשר אמור להתרפא תוך שהוא יוצר עצם סביב השתל , אשר מביאה לקליטתו ולהתקבעותו בעצם.
בחולי סוכרת כל המהלך הזה איטי ולקוי.
במחקרים נמצא שטיפולים מקדימים להשתלה: שטיפות פה מקדימות עם כלורהקדסידין
( קורסודיל) ומתן אנטיביוטיקה לפני ההשתלה העלו את שיעור ההצלחות במידת מה.
שיקולי הרופא בעת החלטה על שיקום חולה סוכרתי באמצעות שתלים דנטליים
שיקולים סיסטמיים
חשובה חומרת המחלה ומשכה, עד כמה חמורים הנזקים הסיסטמיים שגרמה .
חשובה רמת האיזון של הסוכר .
האם יש עדות להפרעה בריפוי פצעים ועד כמה חומרתה.
שיקולים שיקומיים ואוראלים
אורך השתל המיועד- ככל שארוך יותר סיכויי הקלטותו גדלים.
ככל שאיכות העצם טובה יותר סיכויי הצלחת שתלים גבוהה יותר, בכל האוכלוסיה, ובמיוחד בסוכרתיים.
מועד חשיפת השתלים- רצוי בחולי סוכרת לדחות את החשיפה לפרק זמן ארוך יותר מאשר באוכלוסיה הבריאה.
מומלץ לבצע שטיפות כלורהקסידין ולקחת אנטיביוטיקה לפני ההשתלה.
יש להמנע במידת האפשר מהשתלות עצם נרחבות כחלק מהליך ההשתלה, דוגמת הרמת סינוס. סיכויי קליטת שתל העצם נמוכים מהמקובל באוכלוסיה בריאה.
את כל השיקולים הללו, הסיסטמיים והמקומיים על הרופא המשתיל לשקול טרם ההשתלה, ורק לאחר ביצוע אנליזה של כל המרכיבים עליו להציע למתרפא הסוכרתי את תכנית הטיפול המתאימה לו ביותר.
המצאה ישראלית חדשה- מגדנט שהיא כיפת ריפוי המשדרת פולסים אלקטרומגנטיים לעצם שסביב השתל, היא הסיכוי של חולי סכרת לשפר את אחוז ההצלחה של שתלים דנטלים בפיותיהם עד לרמת ההצלחה של שתלים באנשים בריאים.
