הרמת סינוס מדריך

הרמת סינוס היא פרוצדורה כירורגית שנועדה להוסיף גובה עצם ללסת העליונה האחורית במקרים בהם הסינוס נמוך, וגובה העצם תחת הסינוס לא מאפשר ביצוע השתלות שיניים במקום.
קיימות כמה שיטות לביצוע הרמת סינוס: הרמת סינוס סגורה, פתוחה, ויש תחליפים להרמת סינוס בחלק מהמקרים.
במאמר זה נדון בהרמת סינוס- מדריך לצורך הבנה מלאה של ההליך, מטרותיו ושיטת ביצועו.

ביצוע הרמת סינוס סגורה

הרמת סינוס סגורה מתבצעת תוך כדי הליך השתלת השתל הדנטלי.
בשלב הראשון קודחים עד גובה הסינוס.
בשלב השני מרחיבים את הקדח בעזרת מכשירים הנקראים אוסטאוטומים, ובעזרתם גם דוחקים את רצפת הסינוס כלפי מעלה. למרווח שנוצר בין הרצפת הסינוס המקורית לחדשה מזריקים תחליף עצם, ואז מחדירים את השתל שנמצא בחלקו בעצם הלסת המקורית ובחלקו בעצם המושתלת.
בעזרת הרמת סינוס סגורה קיבלנו תוספת גובה עצם, המאפשרת החדרת שתלים דנטליים במקום בו לפני כן לא ניתן היה לבצע השתלת שיניים.
קיימות וריאציות להרמת סינוס סגורה בהן מרימים את רצפת הסינוס בעזרת בלונים ולחץ מים.

יתרונות הרמת סינוס סגורה

1 . פעולה פשוטה מבחינה כירורגית.
2 . מתבצעת תוך כדי ביצוע השתלת השתלים הדנטליים, אין צורך בפעולה כירורגית נפרדת.

חסרונות הרמת סינוס סגורה

1 . גובה העצם הנוסף שניתן לקבל קטן, 2-3 מ"מ עצם.
2 . מדובר בפעולה עיוורת, אם נגרמת קריעה של הממברנה לא יודעים זאת בזמן אמת, ועלולים לפזר את העצם המושתלת בכל רחבי הסינוס ולגרום לסינוסיטיס.

ביצוע הרמת סינוס פתוחה

לצורך הרמת סינוס פתוחה יש להרים מטלית כירורגית החושפת את הקיר הצדדי של הסינוס. בקיר הסינוס פותחים חלון בעזרת מקדח עדין ומכשיר פייזו. כאשר החלון מושלם, מקלפים את ממברנת הסינוס מחלקו התחתון, ואת המרווח שנוצר בין הממברנה שהורמה לבין רכס הלסת בתחתית ממלאים בתחליף עצם.
על החלון שפתחנו מניחים ממברנת קולגן ותופרים מחדש את המטלית שהרמנו בצורה הרמטית.
לאחר הרמת סינוס פתוחה יש להמתין 6-9 חודשים להיקלטות העצם שהשתלנו והתחברותה לעצם הלסת המקורית, ואז ניתן לבצע במקום שתלים דנטליים באורך כפי שייצרה הרמת הסינוס.

יתרונות הרמת סינוס פתוחה

ניתן להוסיף גובה עצם משמעותי.
מדובר בניתוח פתוח. המנתח רואה את אשר הוא עושה, ואם יש קריעת ממברנה זה מתוקן על המקום. אין מצב שהממברנה תיקרע וחומר עצם יתפזר בסינוס.

חסרונות הרמת סינוס פתוחה

1 . ניתוח מקדים ונוסף להשתלת השיניים.
2 . צורך בהמתנה של 6-9 חודשים עד להתקנת השתלים. מאריך במידה ניכרת את משך הטיפול הכולל.
3 . הרמת סינוס פתוחה זה ניתוח גדול ויקר.

כירורגים מעדיפים ביצוע הרמת סינוס פתוחה על הרמת סינוס סגורה בשל האפשרות לעבוד תחת ראיה ישירה ולא בצורה עיוורת.

התקנת שתלים דנטליים יחד עם הרמת סינוס פתוחה

בחלק מהמקרים ניתן להתקין בזמן הרמת הסינוס את השתלים.
שתל דנטלי זקוק ליציבות ראשונית מייד עם התקנתו. כאשר יש גובה עצם משמעותי בלסת לפני ניתוח הרמת הסינוס יש סיכוי לבצע שתלים ולקבע אותם.
בדרך כלל גובה העצם המקורי קטן מאד, לא מספיק לקבלת יציבות ראשונית של השתלים בעת הרמת הסינוס.

הרמה דו צדדית

כאשר מבצעים הרמת סינוס חד צדדית בדרך כלל הניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית.
כאשר יש צורך בהרמת סינוס פתוחה דו צדדית מדובר בניתוח המערב את כל הלסת העליונה, ואז מקובל לבצעו תחת סדציה או הרדמה כללית.

סיכויי ההצלחה

ניתוח הרמת סינוס נחשב להליך בטוח, יעיל ופרדיקטבילי עם סיכויי הצלחה של למעלה מ-90%.
אנו מקבלים בעקבות הניתוח בניית עצם איכותית ובכמות שמאפשרת ביצוע שתלים דנטליים עם סיכויי הצלחה שאינם נופלים מאילו שהושתלו בעצם הלסת המקורית.

סיבוכים וסיכונים של הניתוח

1 . הסיבוך העיקרי של הרמת סינוס הוא קרע בממברנת הסינוס. ממברנת הסינוס מאד עדינה ודקה ושכיח ביותר קרע שלה בעת הניתוח.
כדי לסגור קרע של הממברנה ולהיות בטוח שלא החדרנו תחליף עצם לסינוס דרך קרע קטן שלא אובחן רצוי להניח על ממברנת הסינוס ממברנת PRF מטרומבוציטים שהכנו מראש. פעולה זו סוגרת קרעים ומחזקת את ממברנת הסינוס לפני דחיסת העצם לחלל שיצרנו תחת הממברנה בקרקעית הסינוס.
2 . די נדיר, אבל עלולה להתפתח לאחר הניתוח דלקת הסינוס – סינוסיטיס. בכל מקרה, אחרי ניתוח הרמת סינוס יש לקחת אנטיביוטיקה באופן קבוע.
3 . זיהום של שתל העצם המחייב הוצאתו. סיבוך נדיר.
4 . אי קליטה של חומר העצם שהושתל, מחייב הרמת סינוס חוזרת.

ההחלמה לאחר הרמת סינוס

לאחר הניתוח יש ליטול אנטיביוטיקה, כדורים נגד כאבים, טיפות אף כדי לאפשר נשימה אפית חלקה וסטרואידים להפחתת הנפיחות.
במשך שבוע יש לבצע שטיפות פה עם כלורהקסידין כגון קורסודיל או תרו דנט.
הנפיחות לאחר הניתוח מגיעה לשיאה לאחר 48 שעות.
לאחר מספר ימים ניתן לחזור לעבודה סדירה.

ההבדלים בין הסינוסים

יש וריאנטים אנטומיים בין הסינוסים מבחינת גודל, מיקום וקירבה לרכס הלסת.
יש סינוסים המחולקים על ידי מחיצות עצם– ספטות. בחלק מהמקרים הספטות הן חלקיות ויש לעקפן או לשבור אותן. בחלק מהמקרים הספטות מחלקות את הסינוס לשני חלקים, ואז נדרשת הרמת סינוס כפולה בכל סינוס.
בכל מקרה, כל סינוס שאינו סטנדרטי ומכיל ספטות מסבך את ביצוע הרמת הסינוס , מאריך את משך הניתוח ומגדיל את הסיכון לסיבוכים.

מסקנות לגבי הרמת סינוס – מדריך

ניתוח הרמת סינוס פתוחה הוא ניתוח הדורש ידע, ניסיון ורקע כירורגי משמעותי.
את הניתוח צריך לבצע בזהירות יתר- יש לתכננו בקפידה , להקדיש את הזמן הרב הנדרש לביצועו , לעבוד לאט ובזהירות רבה כדי לקבל הצלחה ולהמנע מכשלונות וסיבוכים.

חלופות להרמת סינוס – שתלים קצרים

שתל רגיל אורכו 10 מ"מ ומעלה. לא תמיד קיים גובה עצם של 10 מ"מ תחת הסינוס.
אלטרנטיבה להרמת סינוס היא השימוש בשתלים קצרים.
שתלים קצרים הם שתלים שאורכם 5-6 מ"מ, הם תוכננו ונבנו מראש כקצרים, ולהם מנגנוני קומפנסציה לאורכם הקצר. כאשר מושתלים כראוי, משוקמים היטב ומתוחזקים טוב, הם יכולים לתפקד כמו שתלים רגילים לאורך שנים.
כאשר קיים גובה עצם של 5 מ"מ תחת הסינוס, לא ניתן לבצע שתל רגיל, אך ניתן לבצע שתל קצר, וכך לחסוך את הניתוח הארוך, הקשה והיקר של הרמת סינוס.
שתלים קצרים יקרים פי 7 משתלים רגילים, מחייבים הכשרה מיוחדת ורכישת סט השתלות מיוחד. רופאים מעטים מבצעים את סוג השתלים הללו עקב טכניקת ההשתלה והשיקום השונה מהסטנדרט והצורך בלימוד השיטה ורכישת עקומת הלמידה.
אולם כאשר קיים 5 מ"מ גובה תחת הסינוס, שימוש בשתלים קצרים יכול לחסוך זמן, כסף וניתוח קשה.