השתלת עצם והרמת סינוס

השתלות שיניים הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מכל תכנית טיפול דנטלית.

הגישה היום היא לא לבצע השתלה דווקא במקום בו כמות העצם רבה אלא במקום בו אנו מעוניינים בשן, כלומר במקום הזה צריך להיות  שתל התומך בכתר.

לא תמיד במקום המיועד להשתלת שתל דנטלי כמות העצם מספקת.

לעיתים קרובות לפני ביצוע ההשתלה יש לבצע השתלת עצם והרמת סינוס.

בנושאים אלו נדון במאמר זה.

 הצורך בהשתלת עצם

 עקירת שן

עצם הלסת היא עצם פונקציונלית. כאשר מצויה בה שן או אפילו שורש, היא שומרת על ניפחה.

ברגע שהשן נעקרת מייד יש ספיגת עצם, הן במימד האורכי והן במימד הרוחבי.

אם נעקור שן, ונמתין מספר חודשים לביצוע ההשתלה, נגלה בבואנו לבצע את ההשתלה כי כמות העצם הזמינה פחותה במחצית מזו שהייתה לפני העקירה, ולעיתים אינה מספיקה לצורך ביצוע שתל.

כדי למנוע מצב זה יש לנקוט באמצעי הנקרא "שימור המכתשית". מייד לאחר ביצוע העקירה יש להשתיל עצם לתוך מכתשית השן הטריה, וכך העצם המושתלת שומרת על נפח העצם המקורית, ומונעת את ספיגתה.

הרחבת רכס דק

שתל דנטלי הוא בדרך כלל בורג בעל שני מימדים- אורך ורוחב.

השתל צריך להיות שקוע במלא הקיפו בתוך העצם בה אנו מתכננים את ההשתלה.

לעיתים הרכס דק, ולא מאפשר ביצוע השתל שיהיה שקוע בו.

במקרים אלו עלינו להרחיב את הרכס, על מנת שיהיה רחב יותר מרוחב השתל שעתיד להיות מושתל בו. לאחר השגת רוחב עצם נאות, ניתן יהיה לבצע במקום השתלת שתל דנטלי בצורה תקינה.

הרחבת רכס הלסת מתבצעת בדרך כלל על ידי השתלת בלוק  עצם שהוא בעל יציבות מימדית .

המקור לבלוק עצם עצמי הוא בחלקים האחוריים של הלסתות או בלסת תחתונה בחלקה  הקדמי. לצורך לקיחת בלוק עצם עצמי עלינו לפתוח אתר כירורגי נוסף לאתר המקבל.

 הגבהת הרכס

בדומה להרחבת הלסת, לעיתים נוצר שצורך בהגבהת הרכס על מנת להשתיל שתל דנטלי בעל אורך סביר, לפחות 10 מ"מ.

גם כאן בדרך כלל יש שימוש בבלוק עצם עצמי.

חשוב להדגיש שאת בלוק העצם יש לכסות בצורה הרמטית על ידי הרקמה הרכה. חשיפת הבלוק המושתל גורמת לו להזדהם, וזו הסיבה העיקרית לכשלון שתלי בלוק עצם.

 השימוש בשתלים קצרים

כאלקטרנטיבה להגבהת הרכס, ניתן להשתמש בשתלים קצרים.

שתלים קצרים שאורכם 5-6 מ"מ צורכים מחצית מכמות העצם הנדרשת לצורך ביצוע שתלים רגילים.

שתלים קצרים אינם שתלים רגילים שקוצרו. אלה שתלים שמראש תוכננו ויוצרו כקצרים, ולהם

מנגנוני קומפנסציה לאורכם הקצר.

ההשתלה והשיקום על גבי שתלים קצרים שונים מאשר בשתלים רגילים.

שתלים קצרים יקרים פי כמה משתלים רגילים, ויש ללמוד את השימוש בהם בקורס יעודי.

מעטים הרופאים המבצעים שתלים קצרים בגלל סיבות אלו.

 הרמת סינוס

בחלקה האחורי של הלסת העליונה נמצא הסינוס שהוא חלל אויר המהוה חלק ממערכת האף

והנשימה. רצפת הסינוס היא הגבול העליון אליו ניתן להגיע עם שתל דנטלי. לעיתים קרובות

רצפת סינוס קרובה מאד לרכס הלסת, והמרווח הנותר לא מאפשר ביצוע שתלים, לעיתים אפילו

לא שתלים קצרים. במקרים אלו עלינו לבצע הרמת סינוס.

הרמת סינוס זה ניתוח מקדים לניתוח ביצוע השתלים. אנו חודרים לסינוס דרך דופנו הצדדי,

ומשתילים עצם בקרקעיתו.  לאחר 6-9 חודשים, העצם המושתלת מתאחה עם עצם הלסת

השארית, ואז ניתן לבצע את השתלים הדנטליים.

ניתוח הרמת סינוס הוא ניתוח גדול וקשה, שיש לבצע כאשר אין כל אלטנרנטיבה אחרת לביצוע שתלים דנטליים.

 השתלת שיניים ביום אחד

השתלת שיניים ביום אחד הוא ניתוח לשיקום לסת מחוסרת שיניים.

שיטת הביצוע נקראת אול און 4 .

ביום אחד, בהרדמה מלאה נעקרות השיניים , אם ישנן, מושתלים 4-6 שתלים בלסת, ובו ביום

משוקמת הלסת על ידי גשר זמני.

העקרון של שיטת אול און 4 הוא ביצוע שתלים צדדיים אלכסוניים, בקדמת הסינוס, כאשר הם

מנצלים את כמות עצם הרבה הנמצאת בקדמת הסינוס.

בשיטה זו אין צורך בהרמת סינוס ולא בהשתלת עצם. אנו עוקפים את הסינוס על יד ביצוע

שתלים אלכסוניים בקדמתו , ואין זה משנה לנו המרווח שבין הסינוס לרכס הלסת, אפילו אם הוא

קטן ביותר.

מסקנות לגבי השתלת עצם והרמת סינוס

השתלת עצם והרמת סינוס הן  פרוצדורות שכיחות בעולם השתלות השיניים.

ניתן להמנע מהן לעיתים על ידי השימוש בשתלים קצרים.

במקרים של צורך בשיקום לסת שלמה, שיטת אול און 4 מאפשרת ביצוע השיקום על גבי שתלים

ללא השתלת עצם והרמת סינוס.