חוסר שיניים בלסת

חוסר הקפדה על טיפול בפה ובשיניים גורם לאובדן שיניים.
עששת גורמת לרקבון השיניים , הרס כותרות השיניים וצורך בעקירת השורשים.
מחלות חניכיים הן הגורם העיקרי לאובדן שיניים. השיניים יכולות להיות בריאות, אך הן מאבדות את האחיזה, נהיות ניידות, עד שנושרות או נעקרות.
חוסר שיניים בלסת דורש טיפול.
במאמר זה נדון בדרכים לשיקום חוסר שיניים בלסת.

שיקום חוסר שיניים בלסת באמצעות תותבת

בעבר היה מקובל לשקם לסת מחוסרת שיניים באמצעות תותבת נשלפת.
התותבת נאחזת בלסת באמצעות ואקום, נתפסת בקפלי החיך, אבל אף פעם אינה יציבה.
התותבת מכסה את החיך מכיוון שזקוקה לשטח מגע גדול עם הרקמות. זה כשלעצמו גורם לתחושת בחילה, אובדן חוש טעם, קושי בדיבור, לחץ על הרקמות עד מצבים של פצעי לחץ.
תותבת תחתונה כמעט אף פעם לא יציבה בפה, התזוזה התמידית שלה גורמת לשפשוף של הרקמות.
מעבר לזה, תותבות כרוכות בהתעסקות רבה. יש להוציאן מהפה ולשטוף אותן לאחר כל ארוחה, בלילה יש להוציאן ולהשרותן במים עם טבליית חיטוי. באכילה עם תותבת, תמיד יש דחיסת מזון תחת התותבת.
תותבות עם השנים מאבדות את התאמתן לפה. הפה משתנה עם השנים, התותבות נשארות כפי שהן. עם השנים נוצרת אי התאמה בין הפה שהשתנה לעומת מצבו בעת בה הוכנו התותבות.
זה דורש ריפוד של התותבות על מנת להתאימן למצבו החדש של הפה.
כל הסיבות הללו גרמו לזה שתותבות עברו מן העולם.

שיקום חוסר שיניים בלסת באמצעות שתלים

השתלות שיניים החליפו את התותבות המיושנות.
כתרים על גבי שתלים יציבים בפה, אין צורך להוציאם, הם אינם מכסים רקמות, ולא גורמים לאי נוחות. התחושה עם שיניים על גבי שתלים היא כמו של שיניים טבעיות.
לא פלא שעם הופעת השתלים הדנטליים המודרניים מבקשים כולם שיקום קבוע על גבי שתלים, ולא מוכנים לשמוע מתותבות.
אולם לא תמיד השיקום על גבי שתלים של לסת שלמה פשוט.

מצבי חוסר עצם בלסת

הסיבות שגרמו לאובדן השיניים גורמות גם לאובדן עצם הלסת.
דלקות חניכיים, דלקות סביב שיניים, ציסטות בלסתות, כל אלו גורמים לספיגת עצם.
עקירות שיניים גורמות מיידית לספיגת העצם במקום העקירה. אם לא מבצעים עם העקירה הליך של שימור המכתשית, אנו מאבדים נפח עצם משמעותי לאחר העקירה.

בחלקה האחורי של הלסת העליונה נמצא הסינוס, חלק ממערכת האף והנשימה.
הסינוס הוא חלל אויר שאסור לפגוע בו בעת ביצוע שתלים דנטליים.
המרווח בו ניתן לבצע שתלים דנטליים בחלקה האחורי של הלסת העליונה הוא משיא הרכס ועד ריצפת הסינוס. לעיתים קרובות, מרווח זה קטן ולא מאפשר ביצוע שתלים.
אורכו של שתל רגיל הוא מ- 10 מ"מ ומעלה. אם אין לנו 10 מ"מ מרווח בין שיא הרכס לרצפת הסינוס לא נוכל לבצע שתלים רגילים תחת הסינוס.

השימוש בשתלים קצרים

שתלים קצרים הם שתלים שאורכם 5-6 מ"מ, וזקוקים למחצית מכמות העצם הנדרשת לביצוע שתלים רגילים.
שתלים קצרים הם שתלים שמראש תוכננו ונבנו כקצרים, ולהם מנגנוני פיצוי על אורכם הקצר.
ביצוע ושיקום שתלים קצרים שונה בתכלית משיקום וביצוע שתלים רגילים. יש לעבור קורס יעודי לשימוש בשתלים קצרים, יש לרכוש ערכת השתלה ספציפית לצורך השימוש בהם.
שתלים קצרים יקרים פי 5-8 משתלים רגילים.
כל הסיבות הללו גורמות לזה שרופאים מעטים משתמשים בשתלים קצרים.

הרמת סינוס

הרמת סינוס זו דרך להוסיף גובה עצם ללסת.

הרמת סינוס זה ניתוח קשה בו חושפים את הסינוס דרך דופנו הצדדי, מחדירים עצם לקרקעיתו וממתינים 6-9 חודשים להתאחות העצם המושתלת עם עצם הלסת השארית.
לאחר ההחלמה ניתן לבצע באיזור בו בוצעה הרמת הסינוס שתלים רגילים כיוון שהוספנו גובה עצם.

השתלת שיניים ביום אחד

השתלת שיניים ביום אחד היא הדרך האולטימטיבית לשקם לסת מחוסרת שיניים.
שיטת הטיפול נקראת אול און 4 .
ביום אחד, בהרדמה מלאה מחדירים 4-6 שתלים ללסת, ועליהם בונים גשר זמני ביום הטיפול.
המתרפא שנכנס למרפאה ללא שיניים יוצא עם גשר זמני יפה, אסתטי ופונקציונלי, וכל זאת תוך יום אחד.
לאחר 6 חודשים מחליפים את הגשר הזמני בגשר קבוע.

יתרונות השתלת שיניים ביום אחד:

לא עוד ריבוי טיפולים וביקורים במרפאה, יום טיפול אחד בלבד.
הטיפול מתבצע בהרדמה מלאה, המתרפא לא סובל ולא חש אי נוחות בעת הטיפול.
אין צורך בטיפולים וניתוחי עזר. השתלים האחוריים הם אלכסוניים ועוקפים את הסינוס. גם כאשר הסינוס מאד נמוך, אין צורך לגעת בו.
חיסכון גדול בזמן, טירחה, ניתוחי עזר, עלויות.

למי שזקוק לשיקום לסת שלמה או פה שלם, השתלת שיניים ביום אחד היא הדרך האופטימלית לשקם את פיו.

לסיכום חוסר שיניים בלסת:

קיימות מספר דרכים לשיקום חוסר שיניים בלסת. לכל אחד יש להתאים את הדרך האופטימלית עבורו.
השתלת שיניים ביום אחד בשיטת אול און 4 נחשבת  כיום לדרך המועדפת לשיקום הלסת על גבי שתלים.