עקירה מורכבת

רופאי השיניים התחנכו על טיפול בשיניים ושמירתן עד כמה שניתן.
בעבר היו רופאי השיניים נלחמים בחירוף נפש על כל שן ועושים כל מאמץ כדי להמנע מעקירה, וזאת כי לא היה תחליף טוב לשן שנעקרה.
בשנים האחרונות, אנחנו בעידן השתלות השיניים. אין זה אומר שהיד צריכה להיות קלה על ההדק, אך אין ספק שעדיף שתל טוב על שן גרועה.
אי לכך, היום פחות נלחמים על שיניים גרועות עם פרוגנוזה קצרת טווח, ועוקרים שיניים במצב חמור יותר מאשר בעבר.
קיימים סוגים שונים של עקירות שיניים בהתאם למצבן, מיקומן והיחס שלהן לאברים חיוניים.
במאמר זה נדון בעקירה מורכבת, משמעותה ודרך ביצועה.

עקירה רגילה

עקירה היא הוצאת השן מהמכתשית שבלסת, בה השן אחוזה.
כאשר השן שלמה, שורש וכותרת, אחיזתה מופחתת, השן ניידת , בדרך כלל מבוצעת עקירה רגילה. הצבת אוחזת בכותרת השן ושולפת אותה ממקומה.
הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית, נמשך דקות ספורות ולא מלווה בכאבים או בתופעות לואי.

מהי עקירה מורכבת

כל מצב בו לא ניתן לשלוף שן מהמכתשית בצורה קלה על ידי תפיסתה בצבת מוגדרת כעקירה מורכבת או עקירה כירורגית בהתאם למצב השן ומיקומה.
להלן ידורגו השיניים לפי הגדרת דרך עקירתן:
1 . שורש בודד.
2 . מספר שורשים של שן רב שורשית.
3 . שן בינה.
4 . שן בינה כלואה.
5 . שן בינה כלואה עם קירבה לעצב.
6 . שן במיקום המיועד לביצוע השתלה.

עקירה מורכבת של שורש בודד

שורש הוא חלק השן המצוי תחת גובה החניכיים.
לעקירתו אין אפשרות לאחוז בו על ידי צבת . לצורך העקירה יש לשחררח את אחיזתו בעצם, וזאת במספר דרכים, בהתאם לעומקו.
בחלק מהמקרים ניתן לערער את אחיזתו באמצעות מניף.
בחלק מהמקרים נדרש לשחרר את היקפו באמצעות מקדח כירורגי ולאפשר גישה למניף.
בחלק מהמקרים יש צורך בהרמת מתלה כירורגי על מנת לחשוף את השורש העמוק, ואז מדובר בעקירה כירורגית.

עקירה מורכבת של שן רב שורשית

שן רב שורשית אחוזה חזק בעצם הלסת. כאשר יש צורך לעקרה בדרך כלל יש לפצל את השן לשורשים בודדים. צריך לפצל את השן על ידי הפרדת השורשים זה מזה, ואז כל שורש נעקר לבדו.
זו דוגמא של עקירה מורכבת שלא בהכרח הופכת לעקירה כירורגית. ברגע שהשורשים מופרדים אחד מהשני, ניתן לעקרם אחד אחד , ולא צריך להרים מתלה כירורגי לצורך כך.

שן בינה

שן בינה יכולה להיות אחוזה חזק או חלש בלסת בהתאם למבנה השורשים שלה ולמידת אחיזתה בעצם. הגורם המשמעותי בעקירת שן בינה הוא מיקומה האחורי, המקשה את הגישה אליה.
עקירת שן בינה שלמה עם כותרת תקינה בדרך כלל לא שונה מעקירת שן רגילה.

שן בינה כלואה בלסת עליונה

שן בינה כלואה בלסת העליונה נמצאת ברוב המקרים בסמוך מאד לסינוס או אפילו חודרת לסינוס. הסיכון בעקירת שן כזו הוא יצירת פיסטולה- נתיב המקשר בין הסינוס לחלל הפה וזיהום הסינוס, או דחיפת השן תוך כדי העקירה לחלל הסינוס.
בעקירת שן בינה כלואה בלסת העליונה צריך להיות מאד זהירים בהפעלת כוחות, ויש לתכנן מראש את ביצוע העקירה כדי להמנע מסיבוכים.

שן בינה כלואה בלסת התחתונה

עקירת שן בינה כלואה בלסת התחתונה היא תמיד עקירה כירורגית.
יש להפשיל מטלית כירורגית, לחשוף את השן, לשחררה מהעצם בו היא כלואה ולהניפה החוצה תוך מעקב אחרי נתיב הבקיעה.
בעקירת שן בינה כלואה בלסת תחתונה חובה להמנע מהפעלת כוחות. יש לשחרר את העצם בכיוון הנפת השן כדי למנוע את הצורך בהפעלת כוח בעת העקירה. הפעלת כוח יתר עלול לגרום לשבר של הלסת.

שן בינה תחתונה עם קירבה לעצב

לאורך חלקה האחורי של הלסת התחתונה עובר העצב האלבאולרי התחתון המעצבב את השפה, הסנטר והחלק התחתון של עור הפנים. פגיעה בעצב זה תגרום לחוסר תחושה באיזור המעוצבב על ידו, בדומה לחוסר התחושה אחרי הרדמת העצב לצורך טיפול שיניים בלסת התחתונה.
במקרים רבים שורשי שן בינה תחתונה קרובים או נמצאים בחפיפה עם העצב.
במקרים אלו חובה לשלוח את המתרפא לצילום CT המראה את הקירבה המדוייקת בין שורשי השן לעצב.
כאשר יש קירבה מסוכנת או חפיפת השורשים עם העצב, אין אפשרות לבצע עקירת שן בינה כלואה זו, ויש לבצע עקירת הכותרת בלבד – CORONECTOMY .
אנו מרימים מטלית כירורגית כמו לעקירה כירורגית של שן בינה כלואה, אך במקום לעקור את השן, אנו מפצלים אותה , מפרידים בין הכותרת לשורשים, ועוקרים רק את הכותרת, תוך השארת השורשים הקרובים לעצב בלסת. כך אנו מונעים את הפגיעה בעצב, ובדרך כלל הריפוי תקין, והשורשים שנותרו בלסת לא מפריעים ולא גורמים לשום תופעות לואי ארוכות טווח.

עקירת שן במקום המיועד להשתלה

מקובל כיום , כאשר אין מניעה לבצע השתלה מיידית– עקירה ומייד השתלת שתל דנטלי.
כאשר מסיבות כלשהן לא מעוניינים לבצע השתלה מיידית, יש לנקוט אמצעים לאפשר ביצוע השתלה בשלב מאוחר יותר.
עצם הלסת היא עצם פונקציונלית. כאשר מצוייה בה שן או אפילו שורש היא שומרת על לניפחה.
כאשר השן נעקרת, מייד יש ספיגת של העצם במימד האורכי והרוחבי.
תוך מספר חודשים מועט העצם מאבדת 50% מניפחה, וכאשר אנו מגיעים לבצע שתל , כמה חודשים לאחר העקירה, נמצא כמות עצם זמינה לעקירה פחותה בהרבה מזו שהיתה לפני העקירה.

כדי למנוע תופעה זו יש לבצע פרוצדורה הנקראת "שימור המכתשית". מייד לאחר ביצוע העקירה יש להשתיל עצם או תחליף עצם במכתשית השן העקורה וכך למנוע את ספיגת העצם לאחר העקירה. לאחר שימור המכתשית, בבואנו לבצע השתלה , מספר חודשים לאחר העקירה, נמצא רכס לסת שווה בגודלו לזה שהיה לפני העקירה.

לסיכום עקירה מורכבת

עקירת שן היא פרוצדורה רבת משמעות עם השלכות מיידיות ועתידיות.
יש לתכנן את הצורך בעקירה, צורת ביצועה תוך הסתמכות על הצילומים המתאימים, ולבצע את העקירה בצורה מקצועית ונכונה על מנת למנוע נזקים וסיבוכים.