רופא שיניים דורון אבניאלי

עקירות כירורגיות

מספר גורמים לעקירות שיניים.
בחלק מהמקרים עקירות רגילות,וחלק אחר נוצר צורך בעקירות כירורגיות.
הגורמים לעקירות הם:
עששת,חבלה,טיפול שיניים לקוי ,מחלת חניכיים.

עקירות כירורגיות פתרונות אפשריים

הבעיההפתרון
שן ניידתעקירה רגילה
שן הרוסה כותרת שלמהעקירה רגילה
שן הרוסה כותרת הרוסה או עששתיתעקירה כירורגית
שן רב שורשית אחוזה חזק בעצםעקירה כירורגית
שן רב שורשית כותרת הרוסה עקירה כירורגית
שורש בלסתעקירה כירורגית
שן בינה בקועה עקירה רגילה
שן בינה כלואהעקירה כירורגית
שן בינה תחתונה כלואה עם קירבה לעצבקורונקטומי – עקירת הכותרת

הצורך בעקירות כירורגיות

עששת
זו מחלה זהומית חיידקית שתוקפת את השיניים והורסת אותן. בלשון העם זה נקרא "חורים בשיניים". אחרי סתימות, טיפולי שורש וכתרים, כאשר ההרס גדול, והשן לא ניתנת לשיקום, יש לעקרה.

חבלה
קורית בעיקר בגיליים הצעירים ובשיניים קדמיות. חלק מהשיניים נעקרות מהלסת, חלקן נשברות באופן שלא ניתן לשקמן, ויש לעקרן.

מחלת חניכיים
זו הסיבה העיקרית לעקירת שיניים בגיל המבוגר, בדרך כלל מעל גיל 40 . כתוצאה ממחלת חניכיים המחלחלת לעומק, השן מאבדת אחיזה, הופכת לניידת, ואז יש לעקרה.

עקירה רגילה - עקירה פשוטה

שן בעלת כותרת תקינה, למשל שן שנעקרת מסיבה פריודונטלית- מחלת חניכיים כרונית. זו בדרך כלל שן ניידת, עם אחיזה מופחתת. בעזרת צבת דנטלית ומניפים השן נעקרת בקלות.

עקירות מורכבות ועקירות כירורגיות

אלה עקירות של שיניים שלא ניתן לשלפן בצורה קלה בעזרת צבת ומניפים.
יש סוגים שונים של עקירות כירורגיות, בהתאם למצבן של השיניים המיועדות לעקירה, מספר השורשים שלהן, מידת אחיזתן בלסת ומיקומן בפה

מספר סוגים של עקירות כירורגיות ועקירות מורכבות

פיצול שיניים

מבוצע בעיקר בשיניים אחוריות רב שורשיות, שלא ניתן לעקרן בשלמותן.
הטכניקה היא פיצול השן, בהתאם למספר השורשים ולמיקומם.
לאחר פיצול השן, כל שורש נעקר באופן עצמוני, פרוצדורה הרבה יותר קלה מאשר עקירת כל השורשים ביחד.

שיחרור השן מהעצם הסובבת

כאשר נותר שורש השקוע בתוך העצם , ואין אפשרות לתפוס אותו בצבת או להניפו בעזרת מניף.
שחרור חלקו העליון של השורש מהעצם הסמוכה והסרת החניכיים שסביבו בעזרת מקדח כירורגי חושף את חלקו העליון של השורש, מאפשר להחדיר מניף או לתופסו בעזרת צבת דנטלית.

הרמת מטלית כירורגית

כאשר נותר שורש השקוע עמוק בעצם אין מנוס מהרמת מטלית כירורגית לצורך עקירתו.
כאן אנו מבצעים חתך מסביב לשורש, מפשילים את החניכיים , חושפים את השורש, לעיתים מפנים עצם סביבו, ואז מניפים אותו החוצה מהלסת.
לאחר ביצוע עקירה כזו יש לתפור את החניכיים חזרה למקומן.
תסמיניים לאחר עקירה כירורגית ותהליך ההחלמהלעיתים אחרי עקירה כירורגית יש ליטול אנטיביוטיקה למשך מספר ימים.עקירה כזו כרוכה בדרך כלל בנפיחות קלה, ששיאה אחרי 48 שעות, ולאט היא מתחילה להספג.

איך למנוע את הצורך בעקירה

הצורך בעקירה הוא עקב עששת, דלקת חניכיים שחדהכ לעומק , טראומה ועקב טיפול שיניים לקוי.
הדרך להמנע מעששת וממחלת חניכיים היא צחצוח שיניים קפדני, ביקורים תכופים אצל שיננית וביקורות תכופות אצל רופא השיניים.
כאשר העקירה נובעת מטיפול לקוי אפשר למנוע על ידי בחירת הרופא המטפל ולאו דוקא הרופא הזול ביותר, שלעיתים איכותו בהתאם למחיריו.
כאשר מדובר בשיני בינה כלואות עליהן יפורט בהמשך, אין דרך למנוע עקירות אלה, שמקורן בהפרעה התפתחותית..

עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות

עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות

שכיח ביותר מצב בו שיני בינה בוקעות בעמדה לקוייה, בצורה חלקית או לא בוקעות כלל. בניגוד לשאר השיניים שמשלימות את צמיחתן והתפתחותן עד גיל 13 , שיני הבינה מתחילות להתפתח בסביבות גיל 16 , ומתחילות לבקוע בסביבות גיל 18 ומעלה. הרקע לבעיות הבקיעה של שיני הבינה הם שינויים אבולוציונים שעבר האדם. מוצאו של האדם מהקוף. עם ההתפתחות האבולוציונית במשך עשרות אלפי שנים, קטנה הלסת של האדם המודרני יחסית ללסת של האדם שחי שעבר. כתוצאה מכך, פעמים רבות, אין בלסת הקטנה של האדם המודרני מקום לשיני הבינה. התוצאה מגוונת:

המצבים בהם נמצאות שיני בינה כלואות

חלק משיני הבינה כלואות לא בוקעות כלל, ונשארות תקועות עמוק בלסת.
חלקן בוקעות ומגיעות לבקיעה מלאה ולפונקציונליות.
חלקן בוקעות בצורה חלקית. לא מגיעות לבקיעה מלאה, בוקעות כשהן בעמדה הוריזונטלית או באלכסון.

הבעייתיות של שיני בינה כלואות - והתסמינים

הבעייה היא בשיני הבינה שבקעו בצורה חלקית ויש קומוניקציה בינן לבין חלל הפה. שיניים אלה , שרק חלק קטן מהכותרת שלהן מבצבץ לחלל הפה, מכוסות בחניכיים בחלקן העיקרי. תחת החניכיים המכסות את השיניים הללו נוצר זהום, ואז יום אחד מופיעה נפיחות דלקתית וכאב סביב שן הבינה החצי כלואה. תופעה זו נקראת פריקורוניטיס- דלקת סביב כותרת השן החצי כלואה. הטיפול המיידי הוא אנטיביוטיקה להורדת הנפיחות. אולם, מאחר והמצב האנטומי לא משתנתה, רק עניין של זמן הוא שהנפיחות תשוב. הפתרון הוא עקירת שן הבינה הסוררת

הבעיתיות של עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות

בכל המקרים הללו נדרשות עקירות כירורגיות המצריכות הרמת מטלית כירורגית, נוצרת נפיחות משמעותית שמגיעה לשיאה אחרי 48 שעות, ויורדת בהדרגה תוך כשבוע.
יש ליטול אנטיביוטיקה אחרי עקירה כזו, ובדרך כלל נדרשת חופשת מחלה של מספר ימים, עקב הנפיחות הניכרת הכרוכה בעקירה כזו.

הסיכון שבעקירת שיני בינה כלואות

לסת עליונה

הרבה פעמים השיניים הכלואות נמצאות בגבול הסינוס או ממש חודרות לתוכו.
שני סיכונים קיימים:
1 . חדירת השן לסינוס תוך כדי העקירה, דבר המחייב פתיחת הסינוס לצורך שליפת השן שחדרה לתוכו.
זה סיבוך נדיר.
2 . הווצרות פיסטולה אורואנטרלית.
כאשר השן נמצאת בגבול הסינוס או חודרת לתוכו, בעת העקירה נוצר פתח בין הסינוס לחלל הפה.
חלל הפה הוא מזוהם.
הסינוס- סטרילי.
בעת שנוצר החיבור הסינוס מזדהם ונוצרת סינוסיטיס- דלקת של הסינוס.
את החיבור יש לסגור בכמה דרכים כירורגיות אפשריות. עד שלא ייסגר החיבור, הסינוס לא יחלים ויסבול מדלקות חוזרות ונשנות.

לסת תחתונה

מתחת לשן הבינה התחתונה עוברים שני עצבים:
העצב האלבאולרי התחתון המעצבב את השפתיים, הסנטר והחניכיים החיצוניות.
העצב הלינגואלי המעצבב את הלשון והחניכיים הפנימיות.
לעיתים יש קירבה גדול הבין שורשי השן לעצבים אלו, אחד או שניהם, ובעת עקירה עלול עצב להפגע.
משמעות הפגיעה היא אזור של חוסר תחושה, בהתאם לעצב שנפגע, ולמידת הפגיעה.
לעיתים מצב חוסר התחושה הוא פרמננטי.

עקירה כירורגית

הדרכים להמנע מפגיעה עצבית בעת עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות

העצב האלבאולרי התחתון

עצב זה ניתן להדמייה.
כאשר אנחנו רואים בצילום פנורמי קירבה בין שורשי השן לעצב זה, עלינו להפנות את המתרפא לצילום CT המראה את מידת הקירבה המדוייקת.
כאשר יש חשש לפגיעה בעצב עקב קירבתו לשורשי השן, אנחנו מבצעים עקירה חלקית הנקראת קורונקטומי.
מאחר והבעייה של שן הבינה החצי כלואה היא הדלקת סביב כותרת השן, אנחנו עוקרים את הכותרת בלבד.חותכים את שן הבינה, מפרידים את הכותרת מהשורש, עוקרים את הכותרת ומשאירים את השורש.כך אנחנו מבטיחים שלא יפגע העצב בעת שליפת השורש.
כאשר השן אינה דלקתית, השארת השורש בדרך כלל עוברת ללא בעיות לטווח ארוך. השורש נותר תקוע בלסת, אך לא מפריע ולא גורם לשום בעייה עתידית.

העצב הלינגואלי

עצב זה לא ניתן להדמייה, מיקומו אינו ידוע, לא רואים אותו בשום דרך, ואין לדעת את מיקומו.
עצב זה עלול להפגע בעת עקירה כירורגית של שן בינה כלואה, ואף בעת עקירת שן בינה שאינה כלואה, כאשר מיקומו גבוה.
מעצב זה אין דרך להזהר. אנו יודעים שפגענו בו רק בדיעבד, כאשר הלשון לא מתעוררת מההרדמה.

הדרכים להמנע מפגיעה עצבית בעת עקירה כירורגיות של שן בינה כלואה

כדי לא לפגוע בעצב הלינגואלי בעת עקירת שן בינה, ובעיקר שן בינה כלואה יש מספר עקרונות:
העצב נמצא תמיד בחלקה הפנימי של השן. יש להזהר ולא לגעת עם המקדח הכירורגי באזור זה.
יש לנקות בזהירות את מכתשית השן לאחר העקירה, ניקוי המכתשית כשלעצמו עלול לגרום לפגיעה עצבית בשני העצבים.
ובנוסף, צריך גם מזל, שהעצב לא יהיה בקירבה לשן שנעקרה.

מידת הסיכון של עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות

אחוז הפגיעות בעצבים בעת עקירה כירורגית של שן בינה כלואה הוא פחות מאחוז מהמקרים.
יש ליידע את המתרפא על סיכון זה, להחתים אותו על הסכמתו לבצע את הפרוצדורה, ולקוות לטוב.
כאשר שן בינה כלואה מציקה או גורמת לנזק, אין מנוס מעקירתה.
יש לנקוט אל כל אמצעי הזהירות הנדרשים, וברוב המקרים ההליך עובר בשלום , ללא כל סיבוכים לטווח הרחוק.

איזה הרדמה עושים לצורך עקירות כירורגיות 

בדרך כלל העקירות מתבצעות תוך הרדמה מקומית שמספיקה לביצוע הליך זה.

כאשר יש מספר רב של שיניים הדורשות עקירה , או מתכוונים לעקור את כל שיני הבינה ביחד, יש צורך לעיתים בהרדמה כללית או בסדציה- טישטוש.

הנחיות לאחר העקירה

ביום העקירה יש להסתפק בתזונה רכה וקרה, יש להניח קרח על איזור העקירה ביום הניתוח.

מהיום השני לאחר העקירה יש לבצע שטיפות פה

בדרך כלל יש ליטול אנטיביוטיקה לאחר העקירה למנוע זיהום.

מה למדנו

עקירה כירורגית של שן בינה כלואה זה הליך מסובך שדורש ידע וניסיון.
יש לבצע עקירה כזו אצל רופא עם רקע כירורגי וניסיון בסוג זה של טיפול, שידע לבצע את העקירה בצורה קלה ובמינימום סיבוכים.

לא כל רופא שיניים יכול לבצע עקירה כירורגית, ויש לודא שהרופא אליו פונים הוא בעל ידע וניסיון בסוג זה של עקירות..

עקירות שיניים שאלות נפוצות

לאחר עקירה כירורגית עלולים להיות כאבים ונפיחות. שיא הנפיחות הוא אחרי 48 שעות. הכאבים עלולים להימשך מספר ימים, ובמידת הצורך ניתן להעזר בכדור נגד כאבים. בדרך כלל, אחרי שבוע כל התופעות נעלמות.
עקירה כירורגית של שן בינה כלואה זו פעולה כירורגית פולשנית, שלעיתים אינה פשוטה. עקירה כזו כרוכה בסיכונים, בעיקר הסיכון של פגיעה בעצבים העוברים תחת השן בלסת תחתונה. לצורך העקירה יש להרים מטלית כירורגית, ויש להחזירה למקומה בצורה נכונה. לעיתים בעת העקירה מופיע דימום עורקי חזק, ויש לדעת איך להתגבר עליו ולהפסיקו. רצוי מאד לבצע עקירה כזו אצל רופא בעל ניסיון רב בסוג זה של פעולות.
עקירה רגילה היא עקירה בה כותרת השן שלמה, והיא ניתנת להוצאה בשלמותה בעזרת מניף וצבת כירורגית. כאשר השן שבורה, כלואה, רב שורשית ותקועה חזק בלסת , יש צורך בפעולה מורכבת יותר לעקירתה. לעיתים נידרשת הרמת מטלית כירורגית, פיצול שורשים ועוד פעולות שכולן מסובכות יותר מעקירה רגילה.
עקירה רגילה היא עקירה בה כותרת השן שלמה, והיא ניתנת להוצאה בשלמותה בעזרת מניף וצבת כירורגית. בדרך כלל עקירות כירורגיות מתבצעות בהרדמה מקומית. יש צורך להקפיד על הרדמה טובה וחזקה לכל סעיפי העצבים המשתתפים בעיצבוב האזור. אך ברגע שהושגה הרדמה מקומית טובה, המתרפא לא יחוש דבר מהמתבצע בפיו.
ביום העקירה יש להחזיק כרית קרח באזור העקירה על מנת להפחית את הנפיחות. ביום העקירה אסור לשטוף את הפה, לא לירוק ולא לשתות דברים חמים, כדי לא לגרום לדימום באזור העקירה. יש לקחת אנטיביוטיקה במשך 5-7 ימים. לעיתים נדרשים כדורים נגד כאבים. שבועיים אחרי העקירה יש להגיע לביקורת ולהוצאת התפרים.
תמונה של ד"ר דורון אבניאלי
ד"ר דורון אבניאלי

אני רופא שיניים בוגר הדסה 1985, 4 שנות התמחות בפה ולסת , 35 שנה מבצע השתלות במגוון שיטות כולל כל ניתוחי העזר , כולל ניתוחים בהרדמה מלאה.

לקבלת ייעוץ ללא שום התחייבות מלאו את הפרטים ואנו נחזור אליכם