שיני הבינה הן השיניים האחרונות שבוקעות, ולעיתים קרובות אין להן מקום בלסת.
כאשר לשן הבינה אין אפשרות לבקוע, היא נשארת כלואה, כלומר תקועה בעצם הלסת ללא אפשרות לבקוע לחלל הפה.
כאשר נוצרת הפרעה משן הבינה הכלואה צריך לבצע עקירה כירורגית שן בינה כלואה.
בעיות הנוצרות על ידי שן בינה כלואה
שן בינה כלואה יכולה להיות תקועה בעצם במשך שנים רבות או חיים מלאים, ללא כל הפרעה.
יש מקרים, במנחים מסוימים של השן, שהיא מנסה לבקוע, אך מופרעת על ידי השן שלפניה.
לעיתים, תוך כדי ניסיון הבקיעה שלה, היא פוגעת בשן שלפניה, גורמת לעששת בנקודת המפגש או אפילו לספיגת השן שלפניה.
יש מקרים בהם השן שלפני הבינה נפגעה במידה כזו שנוצר צורך לעקור הן את שן הבינה הכלואה והן את השן שלפניה.
שן בינה חצי כלואה
שן בינה חצי כלואה היא שן בינה שלא הצליחה להגיע לבקיעה מלאה, אך מבצבצת לתוך חלל הפה.
שיני בינה חצי כלואות הן השיניים הגורמות להכי הרבה בעיות.
מאחר ורק חלק קטן מכותרת שן הבינה בקע לחלל הפה, אותו חלק שלא בקע מכוסה על ידי חניכיים.
תחת החניכיים המכסים את חלק מהכותרת נוצרת לעיתים קרובות דלקת עקב הצטברות שאריות מזון, ונגרמת ונפיחות סביב כותרת שן הבינה החצי כלואה.
פעמים רבות אותה נפיחות כרוכה גם בכאב.
במקרה זה חובה לעקור את שן הבינה החצי כלואה, שכן תופעת הדלקת סביבה תחזור שוב ושוב.
ביצוע עקירה כירורגית של שן בינה כלואה
עקירה כירורגית של שן בינה כלואה הוא ניתוח לכל דבר.
לצורך עקירה כירורגית של שן בינה כלואה יש צורך להרים מתלה כירורגי של חניכיים, לחשוף את איזור השן הכלואה, להסיר את העצם בה כלואה השן, ואז כשהיא משוחררת, לעקרה.
הסיכון בעקירת שן בינה כלואה
תחת השן הכלואה עוברים 2 עצבים:
1 . העצב האלבאולרי התחתון המעצבב את השפה, הסנטר ועור הפנים.
2 . העצב הלינגואלי המעצבב את הלשון.
פגיעה באחד העצבים תגרום לאיזור של חוסר תחושה בהתאם לאיזור המעוצבב על ידי העצב שנפגע.
את העצב הלינגואלי אין אנו רואים, לא יודעים את מיקומו, ואין כל אמצעי הדמייה לזהותו.
כל שאנו יודעים שהוא נמצא בדרך כלל בחלק האחורי של השן.
לכן, בעת ביצוע העקירה אנו משתדלים לא לגעת בחלק האחורי של השן.
את העצב האלבאולרי התחתון ניתן לראות בצילום פנורמי.
כאשר נראה שיש קירבה בין שורשי השן לעצב האלבאולרי התחתון, אנו מבצעים צילום CT
המראה לנו בבירור את היחס שבין שורשי השן לעצב זה.
עקירה כירורגית של שן בינה כלואה כשיש מרווח בין שורשי השן לעצב
כאשר אין סכנת פגיעה בעצב, אנו יכולים ללא חשש להסיר עצם סביב השן הכלואה ולעקרה לאחר שהיא משוחררת.
עקירה כירורגית של שן בינה כלואה עם קירבה לעצב
כאשר אנו רואים ב- CT קירבה גדולה, חפיפה או מגע בין שורשי השן לעצב, עקירה רגילה של השן מסוכנת, ועלולה בסיכוי גדול לגרום לפגיעה בעצב ולמצב של חוסר תחושה חלקי או מלא.
במצב זה אסור לנו לבצע עקירה מלאה של השן ועלינו לבצע עקירה חלקית.
הניתוח נקרא קורונקטומי- כריתה של כותרת השן בלבד.
אנו מרימים מטלית כירורגית, חותכים את כותרת השן מהשורשים, ועוקרים את הכותרת בלבד.
השורשים הקרובים לשן נשארים במקומם ולא נוצר מגע עם העצב.
בדרך כלל איזור העקירה מתרפא, השורשים נותרים כלואים בעצם, ללא בעיות עתידיות.
קורונקטומי זו פרוצדורה מסובכת יותר מעקירה כירורגית רגילה של שן בינה כלואה.
תופעות לאחר עקירה כירורגית של שן בינה כלואה
לאחר עקירה כזו מופיעה נפיחות של הלחי, לעיתים נפיחות ניכרת.
שיא הנפיחות אחרי 48 שעות, ולאחר מכן מתחילה לרדת.
תוך כשבוע הנפיחות נעלמת לחלוטין.
יש ליטול אחרי עקירה כזו אנטיביוטיקה , ולהשתמש בכדורים נגד כאבים.
רצוי לצורך עקירה כירורגית של שן בינה כלואה לקחת מראש כ- 3 ימי חפשת מחלה.
לסיכום
עקירה כירורגית של שן בינה זו פרוצדורה מסובכת, לעיתים מסוכנת, שצריכה להתבצע על ידי רופא שיניים בעל כישורים כירורגיים וניסיון רב בסוג כזה של עקירות.
יש לבצע את כל הצילומים הנדרשים, ולתכנן היטב את מהלך העקירה.
רופא בעל ניסיון בתחום, ידע לבצע את הניתוח בהצלחה ועם תופעות לואי מינימליות.
