שן בינה

שן הבינה היא האחרונה בקשת השיניים בכל רביע של הפה , והיא שונה משיניים אחרות בכמה מובנים:
1 . בעוד כל השיניים הקבועות בוקעות בין הגילאים 6-13 , שן הבינה מתחילה את בקיעתה רק בגיל 16 -17 .
2 . באחוז גבוה מהאוכלוסיה לא קיימת שן זו.
3 . שכיח מאד ששן הבינה נמצאת במיקום חריג, בעמדה חריגה ובמנח חריג.

הסיבה לעמדות החריגות של שיני הבינה

מסיבות אבולציוניות , בתהליכים שנמשכו עשרות אלפי שנים, האדם שינה את צורתו.
אחד השינויים המשמעותיים הוא הקטנת הלסתות.
אם לאדם הניאנדרטלי, מאבות אבותינו היתה לסת הדומה יותר ללסת של קוף, הרי עם השנים הלסת קטנה והגיעה למימדים של הלסת האנושית כיום.
בה בשעה, מספר השיניים בלסת לא השתנה.
התוצאה היא , שהשן האחרונה שבוקעת,נותרת פעמים רבות ללא מקום עבורה.
לכן , הרבה פעמים השן במיקומים חריגים: חיצונית או פנימית לקשת השיניים, שן כלואה בדרגות שונות ובמנחים שונים.

המשמעות של שן בינה כלואה

שן בינה שבקעה באופן חלקי בלבד מכוסה ברובה על ידי חניכיים .
במרווח שבין השן לחניכיים יש הצטברות של חיידקים ונוצרת דלקת חניכיים, כאבים ונפיחות של זוית הלסת.
שן בינה במנח חריג אלכסוני עלולה ללחוץ על השן שלפניה, לגרום לעששת בשן הקודמת לה.
שן כלואה בהטיה מלאה יכולה ללחוץ על שורשי השן שלפניה ולגרום לספיגתם.

קיימים אין סוף מנחים של שן בינה שלא בקעה כהלכה, וכל עמדה חריגה ובעיותיה.

לעומת זאת, יש מקרים רבים בהם השן בקעה בצורה מלאה ותקינה, היא נמצאת בסגר תקין עם השן שבלסת הנגדית, ומתפקדת כמו כל שן רגילה.

הטיפול בשן בינה בעמדה לא תקינה

שיניים אלה, אם גורמות לכאבים, לנפיחות,לנזק או בעלות פוטנציאל לגרום לנזק, יש לעקרן.

ביצוע עקירת שן בינה

כאשר מדובר בשן שבקעה בצורה תקינה או כמעט תקינה, זו עקירה רגילה, כמו כל שן אחרת.
כאשר מדובר בשן כלואה או חצי כלואה, יש לבצע עקירה כירורגית.

ביצוע עקירה כירורגית

לצורך עקירה כירורגית של שן בינה כלואה יש להפשיל את החניכיים על מנת לחשוף אותה, ואז בכל מקרה לגופו מתבצעת העקירה.
בחלק מהמקרים יש להסיר עצם סביב השן הכלואה או לקלף ציסטה שנוצרה סביבה.יש לפנות נתיב עקירה הזהה לנתיב הבקיעה של השן, ואז להניפה ולעקרה.

הסיכונים בעקירה כירורגית של שן בינה כלואה

לסת עליונה

בד"כ השן הכלואה סמוכה לסינוס המצוי בחלק האחורי של הלסת. בהיות השן כלואה, שורשיה קרובים לסינוס או חודרים לתוכו.
בעת עקירה יש סיכון של יצירת פיסטולה- נתיב בין הסינוס לחלל הפה, וזה יוצר זהומים חוזרים ונשנים של הסינוס – סינוסיטיס, דבר המחייב ניתוח לסגירת הפתח בין הסינוס לחלל הפה.
במקרים חמורים יותר, יש חדירה של השן לתוך חלל הסינוס. זה מחייב ניתוח להוצאת השן מהסינוס וסגירת הפתח בין הסינוס לפה.

לסת תחתונה

כאן הסיכון של עקירה כירורגית של שן בינה כלואה הוא של פגיעה עצבית.

שני עצבים מצויים בקרבתה:
העצב האלבאולרי התחתון העובר לאורך כל הלסת ומעצבב תחושתית את הסנטר, עור הפנים שפתיים והחלק החיצוני של החניכיים.
עצב הלשון המעצבב את הלשון והחלקים הפנימיים של החניכיים.
כל אחד מהעצבים הללו עלול להפגע בעת ביצוע עקירה כירורגית של שן בינה כלואה.

כיצד ניתן להמנע מפגיעה עצבית בעת העקירה

את העצב האלבאולרי התחתון רואים בהדמיות, בעיקר בצילום פנורמי.
כאשר אנו רואים חשד לקירבה גדולה של קצות השיניים לעצב, מבצעים CT, ואז ניתן לראות בצורה מדוייקת אם יש מגע או חפיפה מסוכנת בין שורשי השן לעצב.
במקרים בהם רואים קרבה או מגע בין השורשים לעצב מבצעים הליך הקרוי קורונקטומי.
בניתוח זה עוקרים את כותרת השן, זו הגורמת להפרעה, חותכים בין הכותרת לשורשים ומשאירים אותם בפה.
אם שן הבינה לא מזוהמת ואין תהליך דלקתי סביב שורשיה, בדרך כלל השארת השורשים עוברת ללא כל סיבוכים וולא הפרעות עתידיות.

את עצב הלשון לא ניתן לראות בהדמיות.
יתר על כן, גם אין לו מיקום קבוע . נמצאו מקרים שהעצב עבר אפילו בתוך מכתשית שן הבינה. אלו מקרים, בהם אפילו עקירה רגילה של שן בינה שאינה כלואה תגרום לפגיעה בעצב.
לכן, אין דרך להזהר מפגיעה בעצב זה. מאחר ומיקומו לא ידוע ולא ניתן לראותו בשום דרך, הוא פגיע בזמן עקירה כירורגית של שן בינה כלואה.
מעשית, אם עצב זה נפגע, לא יודעים זאת אלא בדיעבד. ההרדמה חולפת אך הלשון נשארת רדומה.

המשמעות של פגיעה עצבית

לא תמיד הפגיעה היא מלאה, לפעמים פגיעה חלקית בעצב וכל מיני דרגות של פגיעה, החל בחיתוך העצב וכלה בלחץ עליו.
פעמים רבות, כאשר מדובר בפגיעה חלקית ולא בחיתוך מלא של העצב הוא מתאושש, ועם הזמן התחושה חוזרת. יש מקרים שנותרת מידה מסויימת של חוסר תחושה, ועד חוסר תחושה מלא באזור עצבוב העצב.

שורה תחתונה

עקירת שן בינה כלואה עלולה להיות פרוצדורה קשה ומסוכנת.
מן הדין שתעשה על ידי מי שבקיא במלאכה, בעל ניסיון וידע.
ביצוע זהיר , מדוייק ומקצועי, יפחיתו את שיעור הסיבוכים למינימום.