תפריט
השתלים הדנטליים הפכו בשנים האחרונות לאחת מצורות השיקום הנפוצות ביותר בישראל ובעולם.
השתלים הדנטליים המודרניים הגיעו לישראל בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, וגרמו למהפכה בעולם רפואת השיניים. הם איפשרו לרופאי השיניים להציע למתרפאים אופציות טיפוליות שלא היו קיימות לפני כן. תוך מספר שנים הפכו שתלים דנטליים לחלק בלתי נפרד מכל תכנית טיפול שיקומית.
ישראל היא מעצמת השתלות שיניים.
אחוז ההשתלות המתבצעות בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם, יחסית לגודל האוכלוסיה.
בישראל קיימים גם מפעלים ליצור שתלים בעלי תו תקן אמריקאי, והם מייצאים שתלים למדינות רבות.
רמת השתלות השיניים בישראל גבוהה, ועומדת בשורה אחת עם המרכזים הטובים בעולם.
| הבעיה | הפתרון |
| חוסר שן בודדת | 1 . גשר על השיניים הסמוכות, מחייב השחזת שיניים בריאות. 2 שתל בודד, ללא פגיעה בשיניים הסמוכות. |
| חוסר מספר שיניים סמוכות | מספר שתלים או גשר על שתלים. |
| חוסר שיניים בכל הלסת | 1 . שתלים לאורך כל הלסת, יתכן צורך בהרמות סינוס, טיפול ממושך ומספר ניתוחים. 2 . השתלת שיניים ביום אחד בשיטת אול און 4 .יום טיפול אחד בהרדמה מלאה, בסופו של היום יוצאים מהמרפאה עם פה משוקם. |
| חוסר שיניים בכל הפה | כמו מחוסר שיניים בכל הלסת. |
השתל הסטנדרטי הוא בורג, עשוי מטיטניום, המוחדר ללסת, מתמזג עמה, ומהוה בסיס להתקנים שונים שניתן לבנות עליו, לפי הצרכים. קיימים סוגי שתלים נוספים, בעיקר שתלים קצרים, בצורת צילינדר או פירמידה. אלה משמשים כשתלי נישה כאשר אין מקום בלסת להשתיל שתל רגיל.
שתל הוא אמצעי השיקום הפיזיולוגי ביותר שקיים. הוא מאפשר בניית שיניים במקום שבו הן חסרות, ללא פגיעה בשיניים סמוכות. מדובר בעצם בשורש מלאכותי, עליו יושבים הכתרים, שהם שיניים מלאכותיות.
במצב בו חסרה שן אחת, משתילים שתל אחד, ומשלימים את השן החסרה.
בעבר, לצורך שחזור השן הבודדת, היה צורך להשחיז ולפגוע בשיניים הסמוכות, ולבנות גשר.
ברגע שאנו משחיזים שן בריאה אנו מקצרים את תוחלת חייה.
לא עוד.כיום באמצעות השתל הבודד נויתן מענה לבעייה זו,לשקם שן חסרה ללא פגיעה בשיניים הסמוכות.
בעבר, חסר של מספר שיניים היה מחייב בניית גשר ארוך או תותבת להוצאה, דבר הכרוך באי נוחות רבה.
כיום ניתן לשחזר חסר של מספר שיניים ואף חסר כל השיניים בלסת על ידי שתלים דנטליים.
כמו בכל ניתוח, גם בניתוח השתלה של שתלים דנטלים יש חשש לזיהום, שטף דם, חוסר איחוי שתל- עצם, פגיעה בעצב-בלסת התחתונה, או פגיעה בסינוס – בלסת העליונה.
ניתן להקטין את אחוז הזיהומים ושטפי הדם אם מבוצע הניתוח בפרוצדורה מדוייקת, סטרילית וקפדנית.
כדי להימנע מפגיעה בעצב או בסינוס, יש צורך להכיר בצורה טובה את האנטומיה של העצם עימה אנו עובדים. לפני כל השתלה יש לבצע בדיקת סי. טי של הלסת או של אזור ההשתלה, ולפעול לפי הנתונים המתקבלים בבדיקה.
לפי הסטטיסטיקה העולמית , אחוז ההצלחה של שתלים הוא מעל כ- 95% .
אם שתל נכשל מוציאים אותו , ממתינים לריפוי המקום ומשתילים שתל חדש.
קיימות שתי אופציות טיפוליות
1 .עוקרים את השן, מבצעים באזור העקירה השתלת עצם כדי לשמור על נפח העצם , שכן לאחר עקירה העצם נספגת.
ממתינים לריפוי אזור העקירה 4 חודשים.
כאשר אזור העקירה מתרפא והעצם המושתלת נקלטת ניתן לבצע השתלה של שתלים דנטליים.
2 . ניתן לבצע "השתלה מיידית", מיד לאחר העקירה.
במקרה זה אנו עוקרים את השן המיועדת לעקירה, מבצעים השתלת שתל דנטלי והשתלת עצם כדי למלא את המרווח שבין מכתשית השן העקורה לשתל.
השיקול איזה סוג השתלה לבצע נתון בידי הרופא, ותלוי אם השן המועמדת לעקירה מזוהמת, האם יש דלקת בעצם, האם ניתן להעריך במדוייק את כמות העצם שתיוותר לאחר העקירה.
כיום הנטייה היא לכיוון של השתלות מיידיות, ואם אין מניעה, זה מה שמתבצע.
גם המחקרים האחרונים מראים שסיכויי קליטת שתלים טובה יותר כאשר מבצעים השתלה מיידית.
חשוב לזכור שלשם קליטה טובה של השתל יש להקפיד על יציבות מיידית שלו מייד לאחר ההשתלה. עיקרון זה נכון גם במקרי השתלה מיידית. אם יש מצב בו אי אפשר לקבל יציבות מיידית לאחר עקירה, אנו נמתין לריפוי אזור העקירה, ונבצע השתלה מאוחרת.
בראש בשתל יש הברגה. לתוך ההברגה הזאת מתברג המבנה, ועליו בונים כתר, המודבק למבנה.
יש מקרים בהם מבצעים כתר מוברג שזה כתר המוברג למבנה ולא מודבק אליו.
השיקול איזה כתר לבצע הוא בידי הרופא המשקם, בהתאם לתנאי המקום ולשיטת ההשתלה.
יש שיטות השתלה כגון שיטת אול און 4 המבוססת על כתרים מוברגים.
יש שתלים קצרים של חברת בייקון , בהם המבנה אינו מוברג לשתל אלא אחוז על ידי חיכוך בלבד.
הכתר שבונים על השתל הוא כתר רגיל, כמו זה שבונים על שן.
שהרי השתל הדנטלי הוא שורש מלאכותי.
לכן, כאשר השתלים הדנטליים נמצאים באזור הקדמי של לסת עליונה בעיקר, האזור הנקרא "האזור האסתטי" , ניתן לבנות עליהם כתרי זירקוניה אסתטיים, אותם הכתרים שהיינו בונים על שיניים בלסת קדמית עליונה.
שתל טוב יכול להחזיק 15 עד 20 שנה ואחר כך מבצעים שתל אחר.
את הכתר שעל השתל יש להחליף בדרך כלל אחרי כ- 10 שנים.
אם השתל טוב ויציב, ניתן לבנות עליו כתר חדש.
שתלים מאד רגישים לדלקות חניכיים, שעלולות לגרום לספיגת עצם סביבם, ואובדן השתלים.
לאחר ההשתלה, יש להקפיד הקפדה יתרה על היגיינה אורלית. יש לדאוג לביקורים תכופים אצל שיננית וביקורות אצל הרופא. ככל שהתחזוקה טובה יותר, השתל ישרוד זמן רב יותר.
יש הבדל בין שיקום שן טבעית לשיקום שתל. ההבדל, הנובע מצורת האחיזה השונה של השתל והשן בעצם.
בעוד שן טבעית אחוזה בלסת באמצעות רקמה רכה, ויש לה מוביליות טבעית, הרי השתל אחוז בעצם אחיזה קשיחה, ללא כל מוביליות.
נובע מכך: שן טבעית מסוגלת לעמוד במידה מבוקרת של כוחות.
השתל הרבה יותר רגיש לכוחות יתר, ובעיקר לכוחות צדדיים. לכן יש להקפיד בזמן התקנת הכתר על איזון כוחות מדויק, שימנע לחץ יתר על ידי הלסת הנגדית. הפעלת כוחות יתר על השתל, גורמים להתרופפות וניידות השתל, ולצורך בהוצאתו.
סיבות סיסטמיות ורפואיות
לעיתים לא ניתן לבצע שתלים עקב בעיות רפואיות, כגון, הקרנות ללסת, טיפול כימותירפי, מצבי סכרת לא מאוזנת, לקיחת תרופות מסויימות.
בדרך כלל נימנע מביצוע שתלים דנטליים למעשנים כבדים. ידוע שעישון מפחית את סיכויי הצלחת השתלות שיניים עד 30%. אחוז כשלונות כל כך גבוה משמעותי ביותר, ולכן כאשר יש צורך לבצע שתלים אצל מעשנים, יש להתנות את ביצוע השתלים בהפסקת העישון.
סיבות מקומיות
יש גם בעיות מקומיות המונעות ביצוע שתלים.
שתל הוא בורג בעל שני מימדים: אורך וקוטר.
לא ניתן לבצע השתלה כאשר יש חסר בגובה עצם או רוחב עצם. במקרים אלה, נדרשת השתלת עצם, כתנאי לביצוע השתל.
ניתן לקחת עצם מהפה, ולבצע השתלה במקום המיועד להשתלת שתל. זה דורש בדרך כלל פתיחת אתר כירורגי נוסף לשם לקיחת העצם.
אפשרות אחרת היא עצם מלאכותית או עצם מ"בנק עצם". זו עצם ממקור אדם או חיה, שעברה עיבוד, וניתן להשתילה ללא כל חשש מדחיה או העברת מחלות.
אפשרות נוספת, אם בוצעה נשתלה מיידית היא לטחון את השן שנעקרה ולהשתיל את הדנטין הטחון כתוספת לעצם הקיימת.
מחקרים הראו שמבנה הדנטין דומה מאד למבנה עצם הלסת. במקום לזרוק את השיניים העקורות, כפי שנהגו עד לשנים האחרונות, אנחנו יכולים להשתמש בהן כחומר גלם להשתלה.
כדי לבצע שתלים דנטליים הרופא המשתיל חייב להיות בעל רקע כירורגי. מדובר בפעולה כירורגית חודרנית, שסיכונים בצידה, ועל הרופא המשתיל להיות כשיר להתמודד עם סיבוכים אפשריים בעת ההשתלה.
גם שיקום על גבי שתלים, בהיותו שונה משיקום על גבי שיניים רגילות, דורש הכשרה מיוחדת.
קיימות שיטות השתלה רבות,כגון שיטת אול און 4 או שיטת ההשתלה של שתלים קצרים שהן שונות בתכלית משיטות ההשתלה הסטנדרטיות,ויש ללמוד כל שיטה בנפרד.
יש לקנות את הכלים והמכשירים הספציפים המשמשים לצורך ביצוע השתלים לעבור את הקורס המתאים
לשיטות השתלה אלו.
לסת עליונה
בחלקה האחורי של הלסת העליונה נמצא הסינוס המקסילרי. הסינוס הוא חלק ממערכת האף והנשימה והוא חלל אויר שאסור לפגוע בו.
גובה העצם המצוי בחלקה האחורי של הלסת העליונה הוא משיא רכס הלסת ועד רצפת הסינוס.
לעיתים קרובות גובה עצם זה לא מספיק על מנת לבצע שתלים דנטליים שאורכם המינימלי הוא 10 מ"מ. במקרה זה עלינו לבצע ניתוח מקדים של הרמת סינוס. בניתוח זה אנו משתילים עצם בחלקו התחתון של הסינוס. לאחר 6-9 חודשים עצם זו מתאחה עם עצם הלסת, ויש לנו מספיק גובה עצם על מנת לבצע שתלים.
מדובר כאן בניתוח נוסף, תחלואה נוספת, עלות נוספת והמתנה נוספת של 6-9 חודשים מביצוע הרמת הסינוס ועד ביצוע השתלים.
לסת תחתונה
לאורך חלקה האחורי של הלסת התחתונה עובר עצב הנקרא" העצב האלבאולרי התחתון". עצב זה מעצבב תחושתית את השפה, הסנטר ועור הפנים בתחתון. פגיעה בעצב תגרום לחוסר תחושה
באזורי העיצבוב שלו.
לעיתים המרחק בין שיא הרכס של הלסת התחתונה ובין העצב קטן מאד, ולא מאפשר ביצוע שתלים דנטליים. במקרים אלה יש להגביה את הרכס, הליך קשה , עם אחוז כשלונות גבוה.
טיפול השיניים נעשה בהרדמה מלאה.
השיניים נעקרות , מושתלים 4-6 שתלים: שני שתלים בקדמת הלסת ושניים אחוריים אלכסוניים, בקדמת הסינוס בלסת עליונה או בקדמת מוצא העצב בלסת תחתונה.
לאחר ההשתלה נלקחות מידות לגשר זמני המותקן בפי המתרפא באותו היום.
כאשר יש אפשרות, ונתוני הלסת מאפשרים, מבוצע שתל חמישי ואף ששי, וכך הופכת השיטה לאול און 5 או אול און 6 .
כך נכנסים לטיפול ללא שיניים ויוצאים עם שיניים תוך יום, ללא כאבים או אי נוחות,
שכן הטיפול מתבצע בהרדמה כללית.
השתלת שיניים ביום אחד בשיטת אול און 4 זו השיטה האולטימטיבית לטיפול במקרים המתאימים . לא עוד מספר ניתוחים, המתנות ושיניים תותבות כשיקום ביניים. יום טיפול אחד – והפה משוקם.
שיטת אול און 4 הומצאה על ידי רופא מפורטוגל בשם ד"ר פאולו מאלו לפני כ- 25 שנים , עד כה בוצע טיפול זה באלפי מתרפאים מכל העולם עם שיעור הצלחות גבוה.
בשיטה זו אנחנו עוקפים את הסינוס הנמוך בלסת עליונה או את העצב הגבוה בלסת תחתונה.
1.יום טיפול אחד בלבד.
2.אין צורך במספר ניתוחים.
3.אין צורך להשתמש בתותבת.
4.טיפול בהרדמה כללית, ללא כאב או אי נוחות.
5.מחיר זול יחסית לשיטות שיקום אחרות על גבי שתלים.
במצב של חוסר שן או חוסר שיניים.