הכל החל בשנות הששים של המאה הקודמת. ד"ר ברנמארק, אורטופד שוודי בחן דרכים לקיבוע שברים. במסגרת מחקריו מצא כי למתכת הטיטניום אפיניות גדולה לעצם- עצם נמשכת ומתחברת למתכת זו. הוא קרא לתופעה אוסאואינטגרציה- אינטגרציה בין מתכת לעצם.
מאחר ואת מחקריו ביצע בלסתות של חולדות, חשב כי ניתן להשתמש בטיטניום כשתל דנטלי.
בשנת 1965 ביצע את השתלת השתל הדנטלי המודרני הראשון בעולם במתנדבת שוודית, והשאר היסטוריה.
מאז תקופתו של ברנמארק התפתחה תורת השתלים בצורה יוצאת דופן.
במאמר זה נדון בהשתלות שיניים- סוגים ושיטות.
מהו שתל דנטלי?
השתל הדנטלי הוא שורש מלאכותי.
כאשר חסרה שן, ברצוננו להשלימה מבלי לגעת לא בשיניים הסמוכות ולא בשום אבר אחר בסביבה. לצורך זה אנו משתילים לעצם הלסת שתל דנטלי, אשר לאחר תקופת קיבוע ניתן לבנות עליו כתר, המחליף את השן החסרה.
השתלות שיניים – שיטות וסוגי השתלים הדנטליים
רוב השתלים הדנטליים הם ברגים. השתל הדנטלי שהמציא ברנמארק היה בורג צילינדרי.
היום השתלים הם בצורת שורש, מתכנסים כלפי החוד, בדומה לשורש של שן , וזה מעניק לו יציבות טובה יותר בעצם.
מימדי השתלים הם מאורך של 10 מ"מ ומעלה , ומקוטר של 3 מ"מ ומעלה.
שיטות השתלות שיניים לשתלים דנטליים
לפני ביצוע ההשתלה יש לבצע צילום CT של האזור המיועד להשתלה ולבחור את השתל המתאים מבחינת אורך וקוטר. המגמה היא לבחור בשתל הארוך והעבה ביותר האפשרי, תוך השארת שולי עצם מספיקים סביבו.
הליך ההשתלה של שתל דנטלי הוא ניתוח.
לאחר הרדמה מקומית, מפשילים מטלית כירורגית, חושפים את אזור ההשתלה המיועד, וקודחים קדח מדוייק בקוטר השתל המיועד.
את השתל מבריגים לתוך הקדח, ותופרים את המטלית הכירורגית מעליו.
שיטות השתלות שיניים בשילוב שתלים קצרים
לעיתים קרובות, בעיקר בלסת עליונה אחורית , תחת הסינוס ובלסת תחתונה אחורית, מעל העצב, אין מספיק גובה עצם לבצע שתלים רגילים.
אופצייה טיפולית אחת במצב זה היא לבצע ניתוח הרמת סינוס בלסת עליונה או השתלת עצם להגבהת לסת תחתונה.
אלו ניתוחים קשים, ארוכים, ובמקרה של לסת תחתונה, כרוכים באחוז כשלונות גבוה.
ניתוחים אלה גורמים גם להמתנה נוספת של חצי שנה לביצוע השתלת השתל הדנטלי.
הדרך למנוע את הצורך בניתוחים אלה היא על ידי השימוש בשתלים קצרים.
אלה שתלים שאורכם 5-6 מ"מ, וצורכים מחצית מגובה העצם שצורך שתל רגיל.
שתלים אלה תוכננו ונבנו מראש כשתלים קצרים, עם מנגנוני קומפנסציה לאורכם הקצר, ועם תחזוקה טובה, אורך חייהם ותפקודם הוא כשל שתלים רגילים.
שתלים קצרים שונים בשיטת השתלתם ושיקומם משתלים רגילים, יש ללמוד ולהתנסות בשיטת השתלה ושיקום זו, ששונה לחלוטין מהשיטות הנהוגות בשתלים רגילים.
התנאי להצלחת שתלים דנטליים
כמה תנאים דרושים לקליטת וקיבוע השתלים:
1 . יש לקבל יציבות מיידית בעת ההשתלה. אם לא תהיה יציבות מיידית לא יהיה חיבור תאי עצם לשתל הנייד.
2 . עליהם להיות שקועים לכל הקיפם בעצם כדי לאפשר לעצם להתחבר למקסימום שטח פנים של השתל.
3 . הקידוח לצורך יצירת החלל לתוכו יוחדר השתל צריך להיות איטי ומקורר היטב על ידי מים פיזיולוגיים כדי לא לגרום להתחממות ותמותת תאי עצם הסמוכים לשתל.
4 . כדי לאפשר אספקת דם טובה לסביבת השתל יש להשאיר שולי עצם עבים סביב השתל. מעצם זו באה הזנת הדם של אזור השתל.
5 . שיקום השתל על ידי כתר צריך להיות מדוייק .
יש להקפיד למנוע הפעלת כוחות חריגים על הכתר ודרכו על השתל, להמנע בעיקר מכוחות צדדיים.
שתלים , עקב חיבורם הצפיד לעצם רגישים לכוחות יתר המופעלים עליהם. משמעות כוחות יתר היא שבירת הקשרים שבין השתל לעצם. לכן יש לאזן בצורה מיטבית את הכתר שעל השתל, ולהזהר בעיקר מכוחות חריגים בתנועה, כוחות שכשיופעלו באופן קבוע יביאו לאובדן אחיזה והכשלון השתל.
6 . שתלים רגישים מאד לדלקות חניכיים. אי הקפדה על היגיינה אוראלית טובה לאחר השתלה תוביל למחלת חניכיים הנקראת "פריאימפלנטיטיס" שגורמת לספיגת עצם סביב השתל, אובדן אחיה וכשלונו.
לאחר השתלה יש להגיע לטיפול של שיננית כל 3 חודשים ולהקפיד על היגיינה אוראלית טובה .
חשיפת השתל
בדרך כלל , על השתל להיות קבור תחת גובה החניכיים למשך 6 חודשים, למעט חריגים עליהם ידובר בהמשך.
חשיפת השתל היא ניתוח. יש להפשיל מטלית כירורגית כפי שנעשה בעת ההשתלה, לחשוף את ראש השתל, ולהרכיב עליו כיפת ריפוי.
לאחר החלמת פצע ניתוח החשיפה ניתן לקחת מידות לכתר על השתל.
שיקום השתל
השתל הוא שורש מלאכותי. הוא הבסיס לכתר שיבוא עליו.
לאחר שהשתל נחשף, ונמצא יציב, לוקחים מידות למבנה על השתל וכתר על השתל.
חשוב בעת שיקום שתלים להקפיד שהשתל לא יסבול מכוחות יתר שיופעלו עליו, כפי שנאמר לעיל.
חשוב מאד להקפיד על היגיינה אוראלית , ביקורים תכופים אצל שיננית וביקורות אצל הרופא המטפל, לגלות בעיות כשהן קטנות, ולטפל בהן אז.
זירוז הריפוי
מחקריו של פרופ' ברנמארק הראו שלוקח לשתל 6 חודשים על מנת להקלט בעצם הסובבת ולהגיע ליציבות.
עם השנים שחלפו מאז נמצאו שיטות לקצר משך זמן זה.
שיטת PRF
שיטת טיפול זו הומצאה על ידי ד"ר יוסף שוקרון, רופא מרדים יהודי צרפתי.
הבסיס הרעיוני של השיטה הוא שימוש בטרומבוציטים – טסיות דם לזירוז הריפוי.
הטרומבוציטים מכילים גרנולות ובתוכם חומרים הנקראים פקטורי ריפוי המושכים לאזור הפצע תאים בוני רקמות: עצם, שריר , כלי דם, רקמת חיבור.
ככל שיהיו יותר טרומבוציטים באזור הפצע הניתוחי, יגבר קצב בניית הרקמות סביב השתל.
שיטת העבודה:
לפני הניתוח לוקחים מהמתרפא דם ורידי, מסרכזים אותו בצנטרפוגה , מבודדים את שכבת הטרומבוציטים ואותם משתילים לאזור הניתוח.
תוספת הטרומבוציטים מבחוץ מגדילה את כמות פקטורי הריפוי באזור הניתוח, מגדילה את כמות התאים בוני הרקמות הנמשכים לאזור , מזרזת את קצב ואת איכות הרקמות הנבנות.
בעזרת שיטת PRF ניתן לקצר את משך ההמתנה לאיחוי השתל במחצית.
שיטת הגלים האלקטרומגנטיים
ידוע שגלים אלקטרומגנטיים מזרזים בניית עצם.
על השתל הטרי אנחנו מרכיבים כיפת ריפוי המכילה סוללה , שבב אלקטרוני וסליל המייצרים שדה אלקטרומגנטי סביב הכיפה למשך 30 ימים מרגע ההתקנה.
בעזרת כיפת הריפוי הזו ניתן לקצר את משך ההמתנה לקליטת השתל מחצי שנה לחודשיים.
ניתן לשלב את שיטת PRF עם שיטת הגלים האלקטרומגנטיים ולהנות מיתרונות כל אחת מהשיטות.
השתלת שיניים ביום אחד
זה שיא הטכנולוגיה בהשתלות שיניים.
שיטת הטיפול נקראת אול און 4 , הומצאה לפני למעלה מ- 20 שנה על ידי רופא מליסבון, פורטוגל בשם ד"ר פאולו מאלו.
זו שיטה לשקם לסת מחוסרת שיניים או פה מחוסר שיניים ביום אחד.
בשיטה זו אנו משתילים בכל לסת 4-6 שתלים ובאותו יום משקמים את השתלים בגשר זמני.
הטיפול מתבצע בהרדמה מלאה, נמשך יום ארוך, אך בסיומו יוצא המתרפא שהגיע למרפאה ללא שיניים עם פה משוקם במלואו.
לאחר חצי שנה מחליפים את הגשר הזמני בגשר קבוע.
לסיכום:
ניסקרו סוגי השתלים הקיימים ושיטות השתלה חדישות שקיימות ומתפתחות .
עולם השתלים הדנטליים נמצא בתנופת מחקר מתמדת, חידושים צצים מדי יום, והעתיד מבשר עוד ועוד שתלים חדישים, שיטות חדישות, ושיפור רווחת המתרפאים.
