השתלת שיניים בכל הפה

השתלים המודרניים, אבות אבותיהם של השתלים בהם אנו משתמשים היום, הגיעו לישראל בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת.
אז, לפני כשלושים שנה, נחשבה השתלת שתל דנטלי לניתוח גדול ומשמעותי.
כאשר היה צורך במספר שתלים, זו היתה פרוצדורה כירורגית גדולה.
על השתלת שיניים בכל הפה אף אחד לא דיבר.
בשלושים השנים שחלפו מאז חלה התפתחות משמעותית בתחום.
ניסיון רב נצבר, שיטות השתלה חדישות הומצאו, נמצאו הדרכים לבצע שתלים במקומות מעוטי עצם, והשתלים התפשטו בארץ ובכל העולם במהירות ובמידה רבה ביותר.

עם צבירת הניסיון בתחום ההשתלות, הסתבר כי תפקיד השתל הוא לא רק להחליף שן חסרה או מספר שיניים חסרות. מה שהסתבר הוא שניתן לשקם על שתלים לסת שלמה ואף פה שלם.
זה לא קרה ביום. בדרך צריך היה ללמוד את מגבלות השתלת השתלים באזורים מסויימים בפה, ולמצא פתרונות, כאשר זה לא התאפשר.

המיגבלות של השתלת שיניים בכל הפה

לסת עליונה

הבעיה העיקרית בלסת עליונה היא חלקה האחורי של הלסת. באזור זה נמצא הסינוס המקסילרי.
הסינוס הוא חלל אויר, שאסור לשתל לחדור אותו. משמע – בלסת עליונה אחורית גובה העצם המאפשר לבצע שתלים הוא משיא רכס הלסת ועד רצפת הסינוס.

לסת תחתונה

בחלקה האחורי של הלסת עובר העצב האלבאולרי התחתון. עצב זה מעצבב את השפה התחתונה, את הסנטר ואת עור הפנים שביניהם.

פגיעה בעצב תגרום לחוסר תחושה באזורים אלה.
כלומר, גובה העצם העומד לרשותנו לצורך ביצוע שתלים בלסת תחתונה אחורית הוא משיא הרכס ועד מרחק ביטחון מהעצב, בד"כ 2 מ"מ של מרחק ביטחון.

השתלים הסטנדרטיים הם בעלי אורך של 10 מ"מ ומעלה.
כלומר, כדי לבצע שתל בחלקה האחורי של הלסת העליונה אנו זקוקים ל- 10 מ"מ עצם לפחות.
בלסת תחתונה אנו זקוקים ל- 12 מ"מ עצם לפחות.

לא תמיד עומדים לרשותנו גובהי עצם אלו.
לצורך פתרון הבעיה הומצאו מספר טכניקות.

לסת עליונה

הדרך להשיג גובה עצם נוסף בלסת עליונה היא על ידי הרמת רצפת הסינוס, או בשמה העממי- הרמת סינוס.
לצורך הרמת סינוס אנו מפשילים את החניכיים בחלקה האחורי של הלסת, חותכים חלון בעצם בחלקו הצדדי של הסינוס, ומשתילים עצם בקרקעיתו.
עצם מושתלת זו, אחרי חצי שנה של המתנה, מתמזגת עם עצם הלסת המקורית. העצם המקורית והעצם המושתלת אמורים לספק לנו גובה עצם מספיק לצורך ביצוע שתלים בחלקה האחורי של הלסת העליונה.

לסת תחתונה

הגבהת הלסת התחתונה הוא ניתוח קשה ועתיר כשלונות. זה פתרון לא מוצלח להגבה רכס הלסת התחתונה, ורצוי לנקוט באמצעים אחרים.

השימוש בשתלים קצרים

שתלים קצרים הם שתלים באורכם 5-6 מ"מ, והם צורכים מחצית מגובה העצם שדורש שתל רגיל.
שתלים קצרים אינם שתלים רגילים שקוצרו. אלה שתלים שתוכננו ויוצרו מראש כקצרים, ולכן יש להם מנגנוני קומפנסציה לגובהם הקצר.
2 חברות מייצרות שתלים קצרים בלבד.

שתלי בייקון

חברת בייקון היא חברה אמריקאית הקיימת כ- 35 שנים .
השתלים של חברת בייקון קצרים ורחבים, ובעלי מבנה ושטח פנים הגדול ב- 35% משטח הפנים של שתלים רגילים. כלומר, יותר שטח אחיזה בין השתל לעצם.

שתלי דנטק – פירמידיון

דנטק זו חברה ישראלית הקיימת כ- 15 שנים.
השתל של חברת דנטק הוא שתל עם פיתוח ופטנט חדשני: לאחר החדרתו, יש לו מנגנון המרחיב את חלקו התחתון כמו פירמידה, וכך הוא מקבל אחיזה מיידית חזקה.

שתלים קצרים במקרים רבים חוסכים הרמת סינוס והגבהת רכס תחתון.
חסרונם הוא מחירם היקר, והצורך לרכוש ניסיון בהשתלתם, שכן השתלת כל אחד מהשתלים הללו דורשת ידע וניסיון רב, וכמובן יש לרכוש ערכות השתלה ספציפיות לכל אחד מהשתלים הללו.

ההמתנה אחרי השתלת שיניים בכל הפה

זו אחת הבעיות של שתלים דנטליים.
פרופ' ברנמארק, אבי השתלים המודרניים מצא במחקריו כי לשתל דנטלי דרושה חצי שנה על מנת להתקבע בעצם בה הוא מושתל, ובמשך חצי שנה זו אין להפעיל עליו כוחות ואין להעמיס עליו כתרים, אפילו זמניים.
זאת אומרת, שאחרי השתלה , עלינו להשתמש במשך למעלה מחצי שנה בתותבת נשלפת, פריט לא נוח, לא אסתטי ששייך לעבר.
זאת ועוד, אם מבוצעת הרמת סינוס בלסת עליונה, עלינו להמתין חצי שנה נוספת לריפוי, וכאן עלינו להשתמש בתותבת במשך למעלה משנה.

מכאן , קצרה היתה הדרך לנסות ולמצא דרכים לקצר את תקופת הריפוי של שתלים.

קיצור הריפוי אפשרי על ידי שיטת PRF והשימוש בגלים אלקטרומגנטיים, המקצרים את משך ההמתנה לאחר השתלה מחצי שנה לחודשיים.
עדיין, מיום ההשתלה ועד יום קבלת הכתרים חולפים כ- 3 חודשים.

השתלת שיניים בכל הפה ביום אחד

זו השיטה האולטימטיבית לשיקום של לסת שלמה או פה שלם על גבי שתלים.
שיטת הביצוע היא אול און 4 .
שיטה זו הומצאה על ידי רופא מליסבון, פורטוגל, בשם ד"ר פאולו מאלו.

צורת הביצוע של שיטת אול און 4

ביום אחד, בהרדמה כללית עוקרים את כל השיניים שיש לעקור ( אם יש ).
משתילים 4 שתלים:
2 שתלים ישרים ארוכים בקדמת הלסת.
2 שתלים אלכסוניים, ארוכים וחזקים בחלקה האחורי של הלסת.
על ארבעת השתלים הללו אנו בונים גשר זמני, יפה, אסתטי ותפקודי ביום הניתוח.
לאחר חצי שנה מחליפים את הגשר הזמני בגשר קבוע, וזו פרוצדורה שיקומית בלבד.
במידת האפשר, אם תנאי הלסת מאפשרים, מבצעים שתל חמישי או ששי, ואז נקראת השיטה אול און 5 או אול און 6 .
עדיין השיטה המקורית היא אול און 4.

יתרונות השתלת שיניים בכל הפה בשיטת אול און 4

1 . הטיפול נמשך יום אחד בלבד, וניתן לשקם לסת שלמה או פה שלם.
2 . הטיפול מתבצע בהרדמה מלאה, המתרפא לא סובל ולא חווה את הקושי הטיפולי.
3 . אין צורך בהרמות סינוס או השתלות עצם, אנו עוקפים את הסינוס.
4 . בסופו של יום הניתוח יוצא המתרפא מהמרפאה עם גשר בפיו, אין צורך בתותבת, ואין מצב בו מסתובבים ולו יום אחד ללא שיניים.
5 . השיטה קיימת מעל 20 שנה עם אלפי מתרפאים מרוצים בכל העולם.

השתלת שיניים ביום אחד בשיטת אול און 4 היא שיא פסגת הטכנולוגיה בהשתלות דנטליות.
יום טיפול אחד והפה משוקם.