תחזוקת שתלים – כיצד ?
שתלים דנטליים מבוצעים במצבים של חוסר שן או חוסר שיניים.
הסיבה העקרית לאובדן שיניים אצל מבוגרים מגיל 30 היא מחלות חניכיים. מחלת חניכיים לא מטופלת מחלחלת לעומק, גורמת לספיגת עצם סביב השן הנגועה, השן מאבדת אחיזה, מתחילה להתנדנד, עד לנשירתה או עד שנוצר צורך בעקירתה.
בעבר היתה מחשבה שעם עקירת השן הנגועה אנו פותרים את בעיית דלקת החניכיים.
השן נעקרת, שתל מושתל במקומה, ואנו יוצאים לדרך חדשה, כאשר מחלת החניכיים סביב השן נעלמה עם עקירת השן.
כיום ידוע שאין זה כך
מסתבר, כי דלקת החניכיים שהיתה באזור השן שנעקרה לא נעלמת, אלא רודפת אחרינו ואחרי השתל החדש שהושתל במקום השן הנגועה.
וכך, אם לא נקפיד הקפדה יתרה על תחזוקת השתל החדש, הוא ילך בעקבות השן אותה החליף, וגורלו יהיה בגורלה.
יתרה מזאת, לשן יש מנגנוני הגנה מפני דלקות, אותם חסר השתל.
שן מחוברת לעצם הלסת באמצעות רקמה רכה, בעלת כח ספיגה לכוחות ומהווה שכבת הגנה גם נגד זהומים.
שתל מחובר לעצם הלסת ישירות באמצעות קשרים גרמיים, אין באפשרותו לספוג כוחות יתר , ואין לו כל מנגנון הגנה בפני זהומים.
כל הפעלת כוחות מוגברת גורמת לשבירת הקשרים שבין השתל לעצם, והחלשת יציבותו. השתל לא יכול גם להתגונן בפני זהומים.
דלקת חניכיים סביב השתל גורמת לספיגת עצם- הקשר בין השתל ללסת, ואובדן האחיזה מביא לניידות השתל ולכשלונו.
מחלת החניכיים סביב שתלים נקראת בעגה המקצועית PERIIMPLANTITIS.
זו מחלת חניכיים סביב שתלים, מחלה מודרנית שנוצרה בעידן השתלים, שגורמת לספיגת עצם סביבם ולכשלונם.
אין דרכים טובות לטפל במחלה זו, ורצוי מאד לנקוט בכל האמצעים על מנת למנעה.
מכאן נובע- לאחר השתלה נדרשת פעולת תחזוקה מאד קפדנית של השתלים.
יש להגיע לשיננית כל 3 חודשים ולהקפיד על היגיינה אוראלית אופטימלית כדי למנוע דלקת חניכיים וספיגת עצם סביב השתל.
יש להגיע לביקורת הרופא אחת לחצי שנה כדי לבדוק את יציבות השתל ואת איכות המגעים, על מנת למנוע עומס יתר עליו.
וחשוב ביותר- יש להקפיד על שמירת היגיינה אוראלית ועל ביקורות תכופות, כדי למנוע את ביצוע השתל הבא.
