הכתרים הראשונים שראינו בארץ היו כתרים מזהב, וראינו זאת בעיקר אצל אנשים שטופלו בגוש המזרחי.
הסיבה העיקרית היא שכתרי זהב קלים לביצוע. בגוש המזרחי של לפני 50 שנה לא היתה קיימת הטכנולוגיה של כתרי חרסינה מאוחים למתכת.
לעומת זאת, כתרי זהב קלים להכנה ולא דורשים מעורבות מסובכת של מעבדה.
ההתקדמות מכתרי זהב היתה לכתרי חרסינה מאוחים למתכת. על כתרי חרסינה ללא מתכת לא חשבו כלל.
כתרי חרסינה מאוחה למתכת
הטכנולוגיה היא של יצירת כתר חרסינה עם שלד מתכתי מתחת לחרסינה. על השן המושחזת היו בונים כיפת מתכת ועליה מאחים חרסינה.
תהליך האיחוי של חרסינה למתכת הוא תהליך כימי בו נוצרים קשרים בין המתכת לחרסינה.
חסרונות כתרי חרסינה מאוחה למתכת
בסוג כתרים זה קשה לקבל התאמת צבע מדוייקת לשיניים הסמוכות.
כאשר מדובר בשיניים קדמיות עליונות, באזור הקרא האזור האסתטי, חשוב ביותר להתאים את צבע הכתר לצבע השיניים הסמוכות.
אולם זה קשה בכתרי חרסינה עם שלד מתכתי.
1 . קשה למסך את הצבע הכהה של המתכת.
2 . בשיניים קדמיות דקות, המתכת תופסת עובי ולכן שכבת החרסינה יחסית דקה, וקשה איתה לקבל התאמת צבע טובה.
3. עם השנים נוצר פס מתכתי כהה הגבול החניכיים , תופעה בעלת משמעות אסתטית חמורה.
4 . החרסינה נוטה לשברים ופיצוצים, וחשיפת המתכת שתחתיה.
כתרי חרסינה ללא מתכת כתחליף לכתרי חרסינה רגילים
לאור החסרונות של כתרי החרסינה עם השלד המתכתי נוצר צורך למצא דרך לבצע כתרי חרסינה ללא מתכת בעיקר עבור השיניים הקדמיות.
הפתרון שנמצא היה של כתרי זירקוניה.
כתרי חרסינה ללא מתכת – כתרי זירקוניה
זירקוניה הוא חומר דמוי יהלום, קל וחזק. צבעו לבן.
כתרי זירקוניה הם כתרי חרסינה אשר הבסיס עליו הם יושבים הוא מזירקוניה.
אין כאן מתכת, אין בעיית השתקפות הצבע הכהה דרך החרסינה.
עם זיקוניה ניתן הרבה יותר בקלות לקבל התאמת צבע לשיניים הסמוכות.
בכתרי זירקוניה אין הופעת פס מתכתי בגבול החניכיים.
סוג נוסף של כתרי זירקוניה הם כתרים מזירקוניה מונוליטית- הכתר כולו עשוי מזירקוניה. גם כאן אין מתכת תחת הזירקוניה, והתוצאות האסתטיות של כתרים אלו מעולות.
חסרונות כתרי זירקוניה
כתרי זירקוניה עומדים בעומס פחות טוב מכתרי חרסינה מאוחים למתכת. באזורים אחוריים של הפה שם הדרישות האסתטיות נמוכות והדרישות המיכניות מהשיניים גבוהות, רצוי לבצע כתרי חרסינה רגילים ולא כתרי זירקוניה.
החיסרון העיקרי של כתרי זירקוניה הוא מחירם היקר.
זירקוניה הוא חומר יקר.
במהלך ההכנה יש בלאי גדול שלו.
מכאן נגזר מחיר יקר של זירקוניה יחסית לחרסינה, וההגיון להשתמש בזירקוניה רק באזורים הקדמיים של הפה, ולא באזור השיניים הטוחנות האחוריות.
שורה תחתונה
יש להבדיל בין כתרים באזורים הקדמיים של הפה לכתרים באזורים האחוריים של הפה.
הכתרים באזורים האחוריים צריכים להיות עמידים לעומס ניכר, אך הדרישות האסתטיות מהם נמוכות.
הכתרים באזורים הקדמיים לא אמורים לעמוד בעומס, אך הדרישות האסתטיות מהם רבות.
מכאן נגזר:
באזורים הקדמיים נבצע כתרי זירקוניה.
באזורים האחוריים נבצע כתרי חרסינה רגילים.
זו חלוקה הגיונית המביאה בחשבון את העלות מול תועלת, ואת הצרכים השונים של אזורים שונים בפה.
