תפריט
שתל הוא בורג בעל שני מימדים- אורך וקוטר.
שאיפתנו בעת השתלת שיניים היא להשקיע את השתל בעצם, ולקבל מקסימום שטח מגע בין העצם ובין השתל. זה יבטיח התאחות טובה ומהירה של השתל בעצם, ושרידות טובה שלו לאורך זמן.
משמעות הדבר הוא, שלצורך השתלת שיניים אנו זקוקים לעצם בעלת גובה מתאים ורוחב מספק.
לא תמיד מימדי העצם מספיקים לצורך ביצוע השתלת שיניים מוצלחת.
אחד המקומות הבעייתיים מבחינה זו הוא האזור האחורי של הלסת העליונה בו נמצא הסינוס.
במאמר זה נדון בהרמת סינוס לצורך יצירת מקום עבור שתלים דנטליים.
שני תהליכים פוגעים באפשרות ביצוע השתלת שיניים באזור זה:
ספיגת עצם הלסת
התרחבות הסינוס המקסילרי.
תהליכים אלה מביאים לעיתים לצורך בביצוע הרמת סינוס.
| הבעייה | הפתרון |
| סינוס גבוה | ניתן לבצע שתלים רגילים תחת הסינוס |
| 5 מ"מ עצם תחת הסינוס | 1 .שתלים קצרים. זו שיטת השתלה שצריך ללמוד , לרכוש את המיכשור המתאים ולצבור ניסיון. שתלים קצרים המבוצעים כהלכה ומתוחזקים כראוי הם פתרון מעולה למצבי חוסר גובה עצם. 2 .הרמת סינוס סגורה. זו פעולה עיוורת,העלולה לגרום לקריעת ממברנת הסינוס ולזיהומו על ידי העצם המושתלת.
|
| פחות מ- 5 מ"מ עצם תחת הסינוס | הרמת סינוס פתוחה. זה ניתוח משמעותי המבוצע כשלב נפרד, הקודם להשתלת שיניים, אך הכרחי בנסיבות הקיימות. |
בעת ביצוע עקירה , תוך מספר ימים מתחילה העצם במקום של השן שנעקרה להספג.
כדי למנוע זאת, יש לבצע בעת העקירה הליך של שמירת המכתשית שהיא השתלת עצם במקום העקירה, על מנת לשמר את נפח העצם במקום העקירה, ולמנוע את ספיגתה.
למרבה הצער, פרוצדורה זו לא מתבצעת במקרים רבים, וכתוצאה מזה נוצרת ספיגה של העצם באזור העקירה. המשמעות היא אובדן עצם בלסת ואפשרות של חוסר עצם לצורך ביצוע השתלת שיניים.
הסינוס הוא חלל אויר המצוי בחלקה האחורי של הלסת העליונה.
עם השנים יש נטיה של הסינוס להתרחב ולהתפשט על חשבון עצם הלסת.
כאשר אנו מבצעים השתלה באזור האחורי של לסת עליונה , הסינוס הוא הגבול העליון אליו ניתן להגיע עם השתל, שכן אל לנו בעת השתלה לפגוע בסינוס.
כאשר אנו מתכננים השתלת שיניים באזור האחורי של לסת עליונה עלינו לבדוק מהי כמות העצם השארית אשר נותרה בלסת לצורך השתלה.
כאשר כמות העצם הזו קטנה בגובהה מאורך השתל המינימלי שאנו יכולים להשתיל ( 10 מ"מ), יש שתי אלטרנטיבות לביצוע השתלה:
1 . שימוש בשתלים קצרים הדורשים מחצית מכמות העצם הנדרשת לשתל רגיל.
2 . הרמה של רצפת הסינוס , על מנת לייצר גובה עצם נוסף.
במאמר זה נדון בהרמת רצפת הסינוס.
הרמת סינוס סגורה
הרמת סינוס פתוחה
זה ניתוח במהלכו אנו מוסיפים גובה עצם לאיזור האחורי של הלסת העליונה וכך מאפשרים לבצע שתלים דנטליים במקום בו לפני כן זה היה בלתי אפשרי עקב חוסר גובה עצם.
כאשר חוסר גובה העצם הוא דו צדדי יש צורך בהרמת סינוסים- שני ניתוחים בשני הסינוסים.
העיקרון של ניתוחי אלה הוא של השתלת עצם בקרקעית הסינוס וכך השגת תוספת גובה עצם במקום בו היא חסרה.
מתבצעת כאשר תוספת העצם שאנו זקוקים לה היא קטנה- 1-2 מ"מ עצם.
בהליך זה , שמתבצע יחד עם השתלת השתל הדנטלי אנו מגיעים עם המקדח עד גבול הסינוס, ואז דוחקים בעזרת מכשיר הנקרא "אוסטאוטום" את רצפת הסינוס הגרמית כלפי מעלה.
למרווח שנוצר בין גובה הרצפת הסינוס לפני הדחיקה ואחרי הדחיקה אנו משתילים עצם, ומרווח זה אמור לאפשר את ביצוע ההשתלה.
1 . קלה ופשוטה.
2 . לא מצריכה ניתוח נוסף, מתבצעת יחד עם השתלת השתל הדנטלי.
חסרונות:
1 . מתאימה רק כאשר כמות תוספת העצם הנדרשת קטנה.
2 . זו פעולה עיוורת, עלולה להגרם פרפורציה של ממברנת הסינוס, ואנו לא נשים לב לזה כי אנו לא רואים את אזור העבודה, רק חשים אותו.
המשמעות של פרפורציה של ממברנת הסינוס היא שאנחנו מחדירים עצם לא לקרקעית הסינוס כמתוכנן אלא לתוך חלל הסינוס, וכך אנו מזהמים את הסינוס שהוא חלל סטרילי. זיהום כזה עלול לדרוש ניתוח בהרדמה מלאה של ניקוי הסינוס המזוהם.
הרמת סינוס סגורה היא פרוצדורה פשוטה אך עם סיכון לא מבוטל.
זה ניתוח במהלכו יוצרים דרך דופן הלסת גישה אל חלל הסינוס, מרימים את רירית הסינוס, ותחתיה משתילים עצם או תחליף עצם.
לאחר המתנה של 6-9 חודשים מתאחה העצם שהשתלנו בקרקעית הסינוס עם עצם הלסת, ואנו מקבלים גובה עצם המספיק להשתלת שתל דנטלי.
מאפשרת לקבל תוספת משמעותית של גובה עצם.
2 . זה ניתוח פתוח- המנתח רואה מה הוא עושה, ואם יש סיבוך כלשהו במהלך הניתוח הוא פותר אותו מייד.
3.אחוזי ההצלחה גבוהים סביב 90%.
חסרונות:
1 . מדובר בהליך כירורגי נוסף להשתלה, ניתוח שלעיתים גדול יותר מההשתלה עצמה.
2.זה ניתוח יקר .
3 . כדי לבצע טיפול זה נדרשים כישורים כירורגיים משמעותיים.
4.הניתוח אינו כואב , המקום מורדם לפני הניתוח. אחרי הניתוח יתכנו כאבים הנמשכים כמה ימים, נפיחות ניכרת של הפנים וקושי לאכול עד ההבראה מהניתוח.
5 . כניתוח גדול יתכנו סיבוכים כמו קריעת ממברנת הסינוס, זהומים ודלקת הסינוס .
אם מדובר בהרמה סגורה או בניתוח חד צדדי של הסינוס בהרדמה מקומית, לא נדרשת הכנה מיוחדת.
אם מבוצע ניתוח דו צדדי, לעיתים זה מבוצע בהרדמה מלאה, ואז ההכנה היא כמו להרדמה מלאה- צום של 8 שעות לפחות לפני הניתוח.
ניתוח זה אחד הניתוחים האמבולטוריים הגדולים ביותר. זה ניתוח גדול מהשתלת שן או ניתוח חניכיים.
הוא דורש מיומנויות כירורגיות משמעותיות , ידע באנטומיה של הלסתות ויכולת ביצוע גבוהה.
הניתוח מתחיל בהכנה יסודית הכוללת צילום סיטי. בצילום זה אנו רואים את הסינוס לכל הקיפו, את מיקומו יחסית לעצם הלסת, את עובי דופנו, את מצב הרירית שלו, והאם יש בו פתולוגיה כלשהי. חשוב לתת את הדעת האם יש כלי דם גדולים בדופן הסינוס, שכן אחת הבעיות בניתוח היא דימום משמעותי.
השלב הראשון בניתוח הוא הרמת מטלית כירוגית, חשיפת דופן הסינוס הצדדי וחיתוך דרך דופן הסינוס ליצירת חלון אל תוך הסינוס.
את החלון רצוי לקדוח באמצעות מכשיר הנקרא "פיאזו ". זה מכשיר חיתוך רוטט המבצע חתכים עדינים שאינם קורעים את ממברנת הסינוס.
לאחר סיום הכנת החלון יש לשחרר את ממברנת הסינוס מדופן החלון בצורה זהירה ועדינה כדי לא לקרוע את הממברנה הדקה והעדינה.
לאחרו השחרור אנו מרימים את החלק התחתון של הממברנה ויוצרים מרווח בינה לבין הדופן התחתון של הסינוס. לתוך המרווח הזה אנו משתילים עצם.
רצוי לפני השתלת העצם לתוך הסינוס לעבות את הממברנה שלו בממברנת PRF הנותנת חוזק לממברנת הסינוס, ואוטמת קרעים קטנים בממברנה שיתכן ולא ראינו.עתה אנו מכסים את החלון בממברנת קולגן ותופרים את המטלית הכירורגית למקומה.
1 . ביום הניתוח אסור לשטוף את הפה, לא לירוק ולא לשתות דברים חמים. זה נכון לכל ניתוח ועקירה בחללה הפה.
2 . על המתרפא לקחת אנטיביוטיקה במשך שבוע, וכדור נגד כאבים לפי הצורך.
3 . מהיום השני לאחר הניתוח יש לבצע שטיפות פה עם נוזל מחטא- קורסודיל.
4 . יש ליטול סטרואידים במינון נמוך כמה ימים לאחר הניתוח להפחית את הנפיחות.
5 . יש להשתמש בימים הראשונים לאחר הניתוח בטיפות אף לאפשר מעבר אויר חופשי ולמנוע הפעלת לחצים באף ובסביבתו. יש להמנע מקינוח אף חזק בימים הראשונים לאחר הניתוח.
שבועיים לאחר הניתוח מוציאים את התפרים, וממתינים במשך 6-9 חודשים לריפוי.
אחרי 6 חודשים מהניתוח מבצעים צילום סי.טי. חוזר על מנת לראות את גובה העצם שקיבלתו כתוצאה מהניתוח.
כאשר אנו משתילים שתל דנטלי עלינו להמתין תקופה של חצי שנה עד לחשיפתו על מנת שאפשר יהיה לקחת מידה לכתר.
כיום, קיימות שיטות חדישות לזרוז הריפוי, המאפשרות לקחת את המידות אחרי חודשיים במקום 6 חודשים. בעזרת שיטות כמו PRF ושיטת הגלים האלקטרומגנטיים אנחנו מקצרים את משך הריפוי מ- 6 חודשים לחודשיים. כלומר, את הכתר נקבל כ- 3 חודשים אחרי ההשתלה. לא מעט זמן במונחי המאה העשרים ואחת.
אם אנחנו מוסיפים למשואה הזו הרמת סינוס, נוספת תקופת המתנה של 6-9 חודשים.
המשמעות- במקרה הטוב נקבל את הכתר אחרי שנה.
כיום השיטה המקובלת לשיקום לסת מחוסרת שיניים היא השתלת שיניים ביום אחד
זו שיטה המאפשרת לשקם לסת שלמה ביום אחד.
שיטת השתלה זו עוקפת את הסינוס הנמוך, ומייתרת את ניתוח הרמת הסינוס.
שיטת הביצוע נקראת 4 All On ומתבצעת בהרדמה כללית.
שיטת אול און 4 הומצאה לפני כ- 25 שנים על ידי רופא שיניים מליסבון, פורטוגל בשם ד"ר פאולו מאלו .
ד"ר מאלו חישב את הכוחות הפועלים על השתלים , והגיע למסקנה שדי ב- 4 שתלים על מנת לשקם לסת שלמה.
השתלים לפי שיטה זו אינם שתלים רגילים:
שני שתלים קדמיים ארוכים וחזקים בקדמת הלסת , מקום בו בדרך כלל אין חוסר עצם.
שני שתלים אחוריים, אלכסוניים, ארוכים וחזקים בקדמת הסינוס . שתלים אלה עוקפים את הסינוס ומייתרים את הרמת הסינוס.
על ארבעה שתלים ארוכים וחזקים אלה ניתן להשעין שיקום של לסת שלמה.
בהרדמה כללית עוקרים את השיניים הקיימות בפה, אם קיימות, משתילים את השתלים, ומייד לוקחים מידה לגשר זמני, המותקן בפי המתרפא בסיומו של היום.
הטיפול אורך יום עבודה ארוך ומשתתף בו צוות גדול של מטפלים: רופא משתיל ומשקם, סייעת, טכנאי דנטלי, רופא מרדים ואחות.
בסוף היום יוצא המתרפא עם גשר זמני, יפה, אסתטי ופונקציונלי בפיו. את הגשר מחליפים אחרי חצי שנה בגשר קבוע.
במידת האפשר , לפי נתוני הלסת , מוסיפים שתל חמישי או ששי, וכך הופכת השיטה להיות אול און 5 או אול און 6 .
עדין השיטה המקורית העובדת עם הצלחות רבות היא אול און 4.
וכך,בעזרת שיטת אול און 4 אנו עוקפים את הצורך בהרמת סינוס ובהמתנה ארוכה לאחר ההשתלה.
בהשתלת שיניים ביום אחד מבצעים את ההשתלה והשיקום על גבי השתלים ביום אחד.
.עבור המתרפאים הזקוקים לשיקום לסת שלמה על גבי שתלים השתלת שיניים ביום אחד היא הבשורה הגואלת.
1 . במצבים של חוסר גובה עצם באזורים אחוריים של הסינוס טיפול הבחירה הינו שתלים קצרים.
2 . כאשר כמות העצם המצויה אינה מאפשרת ביצוע שתלים קצרים, אין מנוס מביצוע הניתוח.
3 . כאשר כמות העצם הנדרשת להוספה גדולה ממ"מ עד שניים, הניתוח המומלץ הוא הרמה פתוחה.
4 . כאשר מדובר על שיקום לסת שלמה הניתוח המומלץ הוא אול און 4.
הסינוס הוא חלל אויר הנמצא בחלק האחורי של הלסת העליונה. הוא מהווה חלק ממערכת הנשימה עם חלל האף.
בחלק האחורי של הלסת המרווח הקיים לצורך השתלה הוא בין רכס הלסת לבין הסינוס.
שתי אפשרויות:
1 . הרמת סינוס
2 . שימוש בשתלים קצרים
זה ניתוח במהלכו דוחקים את רצפת הסינוס כלפי מעלה, בקרקעיתו משתילים עצם, וכך מייצרים גובה נוסף לצורך ביצוע שתלים.
מדובר בפרוצדורה כירורגית לא קטנה.
לאחר הרמת הסינוס יש להמתין חצי שנה לפני ביצוע שתלים.
לניתוח עלות די יקרה.
אלה שתלים שאורכם מחצית מאורך של שתל רגיל. לפעמים אין מספיק מקום לשתל רגיל אבל יש מספיק מקום לשתל קצר.
אם מותקנים נכון, משוקמים כראוי ומתוחזקים טוב- לא פחות משתלים רגילים.
שיננית וביקורת כל 3 חודשים.
כשאפשרי- בהחלט.