שתלים דנטליים חידושים

  שתלים דנטליים חידושים – השתלת שיניים ביום אחד

השתלים הדנטליים המודרניים משמשים אותנו כ- 40 שנה.
מחקריו של אבי השתלים המודרניים, ד"ר ברנמארק בוצעו בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת, והביאו לעולם מוצר מופלא , המשמש אותנו עד היום.
זאת ועוד- השתלים הדנטליים הקפיצו את רפואת השיניים קפיצה אדירה קדימה, עם אפשרויות ואופציות טיפוליות שרופאי השיניים יכולים כיום להציע למטופלים.
אם בתחילת הדרך, שתל דנטלי נחשב לטיפול חדשני, גדול, יקר ומסובך, כיום השתלות שיניים הן מעשה של יום ביומו, במרפאות רבות ברחבי העולם. גם התורות הנילוות להשתלות התפתחו מאד, וכיום, כמעט אין גבול ליכולות שלנו בתחום, לטובת הנזקקים להן.

אז איך זה התחיל?

ברנמארק שהיה אורטופד, מצא שמתכת הטיטניום היא בעלת כושר הצמדות טוב לעצם, וניתן לאמצעותה לקבע חלקי עצם שבורים . בהמשך החל לחקור את נושא השתלים, ומצא שעקב החיבור הטוב שיוצרת מתכת הטיטניום לעצם, ניתן להשתיל שתל עשוי טיטניום בלסת, והוא יתקשר לעצם הלסת, ויוכל לשאת עומס המופעל עליו בפה.
בשנת 1965 השתיל ברנמארק את השתל הראשון במתנדבת.

צורת השתל והמבנה

ברנמארק האמין שהעצם מתקשרת לטיטניום, ולכן קרא לתהליך אוסאואינטגרציה, כלומר אינטגרציה בין עצם למתכת.
כיום אנחנו יודעים שאין איחוי מלא בין עצם למתכת. אומנם מדובר בקרבה גדולה מאד, אך לא קשר ממשי. עדיין אנחנו קוראים לתהליך אוסאואינטגרציה, אך הכוונה כיום היא של קשר מאד חזק בין העצם למתכת, אך לא התקשרות אמיתית.

גם המתכת שבה משתמשים כיום שונה. ברנמארק השתמש בטיטניום טהור, שהוא חלש. כיום משתמשים בתרכובות טיטניום שונות, שעדיין בסיסן טיטניום, אך מכילות מרכיבים נוספים המחזקים אותן.

גם צורת השתלים השתנתה. בתחילה השתמשו בשתלים צילינדריים , כיום השתלים הם קוניים, בצורת שורש, הנותנים רטנציה טובה יותר לשתל.
השתלים כיום בעלי מבנה הברגה אגרסיבי יותר, עם הברזה עצמית טובה מאשר היה בעבר.

פני השטח של השתלים השתנתו . השתלים הראשונים היו חלקים. כיום הם מגורגורים בצורות שונות, על מנת להגדיל את שטח הפנים, ולתת ליותר קוריות עצם אפשרות להתחבר אליהם.

צואר השתל נותר חלק, למנוע הצטברות פלאק באזור הצואר המקושר לפה.
שחלק מהשתלים קיים מנגנון Platform Switching . אזור צואר השתל מתכנס ונהיה צר מגוף השתל, וכך מופחתת ספיגת עצם באזור צואר השתל.

קליטת השתלים

ברנמארק מצא שלוקח לשתל כ- 6 חודשים להקלט על ידי העצם הסובבת, ולהיות יציב.
על כן קבע כי לאחר ההשתלה יש להמתין חצי שנה, כאשר השתל קבור תחת גובה החניכיים, ולא מופעלים עליו כוחות כלשהם. רק אז ניתן לחשוף אותו, ולבנות עליו כתר, כלומר להפעיל עליו כוחות.
הקביעה הזו, המתנה של חצי שנה לאחר ההשתלה ללא הפעלת כל כוחות לא עמדה בתנאי המציאות, ועם השנים החל בה כירסום. נעשו ניסיונות, כאשר יש שתלים ארוכים ויציבים, ועצם צפידה וחזקה לקצר את משך הזמן הזה. קיצור, עד למצב של העמסה מיידית- בונים כתר זמני מייד לאחר ההשתלה, אך ללא מגע עם הלסת הנגדית, ועם הנחייה למתרפא לא להפעיל עליו כוחות. אך עדיין, גם אם המתרפא לא אוכל על אזור זה, יש הפעלת כוחות על השתל, על ידי השפתיים, הלשון, ולעיסה מקרית ולא זהירה.

שיטות לזירוז הריפוי

כביכול התערבות בתהליך הריפוי של הטבע. בניסיון לקצר את זמן ההמתנה מהשתלה ועד השימוש בשתל, הומצאו שתי דרכים שעוזרות לטבע לעשות את עבודתו.

שיטת PRF

בשיטה זו אנו לוקחים דם מהמתרפא לפני התחלת השתלה, מסרכזים אותו בצנטרפוגה, ומפיקים ממנו את שכבת הטסיות- שכבת הטרומבוציטים.

הטרומבוציטים מכילים גרנולות ובתוכן פקטורי ריפוי- חומרים כימיים הנשפכים לדם, ומושכים לאזור תאים בלתי ממויינים, אותם הופכים לתאים בוני רקמות- עצם, שריר, רקמת חיבור , כלי דם. ככל שיש יותר טרומבוציטים באזור, נמשכים יותר תאים בוני רקמות. על ידי תוספת טרומבוציטים מבחוץ אנו משפרים ומזרזים את הריפוי.
מדובר בפרוצדורה מרפאתית פשוטה, הדורשת רק צנטרפוגה, מבחנות וכן, הרופא צריך לדעת לקחת דם.

שיטת הגלים האלקטרומגנטיים

מסתבר שגלים אלקטרומגנטיים משפרים את מהירות בניית עצם סביב השתל.
לאחר ההשתלה , אנו מרכיבים על השתל כיפת ריפוי המכילה סוללה ומחולל זרם. אלה יוצרים גלים אלקטרומגנטיים המועברים דרך גוף השתל המתכתי לעצם הסובבת, ומזרזים את בנייתה.
שימוש בטכניקה זו יכול לקצר את משך ההמתנה לאחר ההשתלה מחצי שנה לחודשיים.

ניתן להשתמש בשתי השיטות, PRF והגלים האלקטרומגנטיים בו זמנית.

שיטות השתלה חדישות

קיצור משך ההמתנה לריפוי מחצי שנה לחודשיים זה צעד חשוב אבל לא מספיק.
הציבור רוצה כיום שיניים תוך יום.
האם אפשרי?

השתלת שיניים ביום אחד

זו בעצם המטרה . לבצע את ההשתלות, ומייד את השיקום על השתלים, כך שהמתרפא יצא באותו יום עם שיניים בפה.

שיטת All On 4

שיטת השתלה זו הומצאה לפני כ- 25 שנים על ידי רופא מליסבון, פורטוגל בשם פאולו מאלו.
השיטה מתאימה ללסת מחוסרת שיניים, או לסת בה כל השיניים מיועדות לעקירה.
את הלסת משקמים בעזרת 4 שתלים בלבד:
שני שתלים קדמיים ישרים בקדמת הלסת.
שני שתלים אחוריים, אלכסוניים בקדמת הסינוס בלסת עליונה או בקדמת העצב בלסת תחתונה.
ביום אחד, בהרדמה כללית, מבצעים את העקירות, השתלים, ובניית הגשר הזמני.
הגשר הזמני יפה, אסתטי ופונקציונלי.
לאחר חצי שנה מחליפים את הגשר הזמני בגשר קבוע.

השיטה המקורית התבססה על 4 שתלים .
כיום, במידת האפשר, אם אפשר, מוסיפים שתל חמישי ואפילו ששי.
כך הופכת השיטה לאול און 5 או אול און 6 .
עדיין, השיטה המקורית היא אול און 4 , שיטה שעובדת שנים רבות, עם אלפי מטופלים ברחבי העולם, בהצלחה רבה.

וכך, מהמתנה של חצי שנה לקליטת השתל הגענו לשיטת השתלה המאפשרת ביצוע
השתלת שיניים ביום אחד.

זה אפשרי, זה עובד, וצריך לנצל זאת.