השתלת עצם בלסת – מתי ואיך

שתלים דנטליים מהוים כיום את הדרך השכיחה והפופולרית ביותר לשיקום קבוע של חוסר שיניים.
כדי לקבל אחיזה טובה של השתלים בלסת, עליהם להיות שקועים בכל הקיפם בתוך העצם.
לא תמיד יש באיזור המיועד להשתלה קיימת מסת עצם מספקת לצורך החדרת שתלים. במקרים בהם יש חוסר עצם יש לשקם תחילה את התשתית- כמות העצם , ולתוך העצם המשוקמת ניתן להחדיר את השתלים הדנטליים.
במאמר זה נדון בהשתלת עצם בלסת- מתי ואיך.

הסיבות לירידת מסת העצם בלסת

1 . עקירות שיניים. מייד לאחר עקירת שיניים נספגת העצם של המכתשית. לכן, אם מבוצעת עקירה של שיניים במקום המיועד לביצוע השתלת שתלים דנטליים, יש לבצע מייד עם העקירה הליך של "שימור המכתשית"- השתלת עצם במקום העקירה על מנת לשמור על נפח העצם מפני ספיגה.
2 . תהליכים דלקתיים- דלקת חניכיים, דלקת בקצה שורש השן, הדלקות גורמות לספיגת עצם.
3 . חוסר מולד של שיניים- העצם במקום של השן לא התפתחה.
4 . טראומות.
5 . קירבה של שורשי השינים בלסת העליונה לסינוס.

ביצוע השתלת עצם – מתי ואיך

השתלת עצם נועדה להוסיף מסת עצם ללסת. יש מקרים שצריך לבצע השתלת עצם להמתין לקליטתה ורק אז להשתיל את השתלים הדנטליים. יש מקרים בהם ניתן לבצע את השתלים סימולטנית עם השתלת העצם.

אובדן העצם יכול להיות אנכי- חוסר גובה עצם או אופקי- חוסר רוחב עצם. יש מקרים בהם החסר הוא גם אנכי וגם אופקי.
כדי לאבחן את כמות העצם המדוייקת יש לבצע צילום סיטי המראה בצורה מדוייקת את כמות העצם המצוייה באתר.

מקור העצם המושתלת

1 . מקור העצם המושתלת יכול להיות בפה- עצם עצמית של המטופל שזה המקור הטוב ביותר.
החיסרון הוא שכדי לקבל עצם עצמית יש לפתוח אתר כירורגי נוסף, מגביר את התחלואה.
כמות העצם הזו מוגבלת, ככל שניתן לקבל בפה.
2 . שימוש בשן עקורה טחונה. עד לאחרונה שיניים שנעקרו נזרקו מחוסר שימוש.
מחקרים חדשים הראו שהדנטין של השן קרוב מאד מבחינת הרכבו להרכב העצם של הלסת. קיימת טכניקה לטחינת השיניים העקורות, הפקת עצם משיניים אלה , והשתלתו באתר הניתוחי.
כמות עצם זו בהתאם למספר השיניים שנטחנו.
3 . עצם מבנק עצם, מתורמים או מגוויות. זו עצם שעברה עיבוד להסרת החלק האורגני , למניעת העברת זיהומים ודחייה . כמותה בלתי מוגבלת.
4 . עצם ממקור חיה, בדרך כלל בקר, שעברה עיבוד והשארת החלק המינרלי בלבד. הכמות בלתי מוגבלת.
5 . עצם מלאכותית המיוצרת במעבדה. כמות בלתי מוגבלת.

עצם המושתלת מגיעה בצורת גרגרים או כבלוק כאשר יש צורך ביציבות מימדית גדולה.
את הבלוק צריך לקבע באמצעות ברגים למנוע את תזוזתו.

ביצוע השתלת העצם בפועל

יש לבצע השתלת עצם במרפאה המצויידת לצורך ניתוח מסוג זה.
על הרופא המבצע את הניתוח להיות בעל הידע והמיומנות הדרושה.

התהליך הכירורגי מתבצע על ידי חשיפת האיזור בו נדרשת השתלה על ידי הרמת מטלית כירורגית, תוספת העצם וסגירת האיזור בצורה הרמטית.
כאשר מדובר בהשתלת בלוק עצם, נדרשת ערכת ברגים מתאימה לקיבועו.

כאשר מדובר בהרמת סינוס, יש לחשוף את צידו הצדדי של הסינוס, יוצרים חלון בעצם לתוך הסינוס, מרימים את הממברנה המרפדת את דופנו התחתונה, ומשתילים עצם בקרקעיתו.

לאחר השתלת עצם נדרשת המתנה של 3-9 חודשים לקליטת העצם, תלוי בסוג העצם המושתלת ובסוג החסר.

יש מקרים בהם ניתן לבצע יחד עם השתלת העצם גם את השתלת השתלים הדנטליים, אם ניתן לייצב את השתלים ולמנוע ניידות שלהם.

שימוש בשתלים קצרים במקום השתלת עצם והרמת סינוס

שתלים קצרים הם שתלים שאורכם מחצית מזו של שתלים רגילים, וכמות העצם הנדרשת להשתלתם היא מחצית מהכמות הנדרשת להשתלת שתלים רגילים.
שתלים קצרים הם שתלים שמראש תוכננו ונבנו כקצרים , ולהם מנגנוני קומפנסציה לאורכם הקצר
בחלק מהמקרים כאשר אין מספיק גובה עצם להשתלת שתלים רגילים יש כמות מספקת של עצם לצורך השתלת שתלים קצרים, ובהשתלתם אנו חוסכים את השתלת העצם או הרמת הסינוס, ניתוחים קשים ויקרים, הדורשים זמן החלמה ארוך לפני ביצוע השתלים הדנטליים.

מסקנות

מאחר וקיום מסת עצם מינימלית דרושה לשם השתלת שתלים דנטליים, יש מצבים בהם היא בלתי נמנעת.
הדרך הטובה ביותר למנוע ניתוח מסובך של השתלת עצם היא מניעת ספיגת העצם- מייד לאחר העקירה יש להשתיל עצם המכתשית השן שנעקרה ולמנוע את ספיגת העצם במקום.
גם שימוש בשתלים קצרים עשוי למנוע את הצורך בהשתלת עצם, במקרים המתאימים.