טיפול בשן בינה

שן הבינה היא האחרונה לבקוע, בדרך כלל בגיל 17, כאשר כל שאר השיניים הגיעו כבר קודם לבקיעה מלאה. מסיבות אבוציונליות, לסת הגזע האנושי קטנה עם השנים, אך מספר השיניים נותר ללא שינוי. לפיכך, פעמים רבות לשן הבינה לא נותר מקום בלסת והיא לא מצליחה לבקוע או בוקעת בעמדות ובמנחים לקויים. במקרים רבים יש צורך לעקור את שיני הבינה הכלואות.
במאמר זה נדון בכל ההיבטים של טיפול בשן בינה.

טיפול בשן בינה בהתאם לעמדתה

לעיתים רבות שן הבינה מצליחה לבקוע בקיעה מלאה, להגיע לסגר תקין ולתפקוד מלא. במקרים אלה מתייחסים לשן הבינה כאל כל שן אחרת, ואין צורך בטיפול מיוחד בשן הבינה.
אולם פעמים רבות שן הבינה לא מצליחה לבקוע או בוקעת חלקית בעמדות לקויות.

שן בינה שלא בקעה

שן בינה שלא בקעה כלל היא שן שכלואה בעצם ללא כל קומוניקציה עם חלל הפה.
פעמים רבות שן זו לא מפריעה כלל, לעיתים המתרפא לא יודע שיש לו שן בינה כלואה, וזה מתגלה רק בצילום רנטגן. במקרה כזה אין צורך לגעת בשן שהיא אסימפטומטית, ונדרש רק מעקב לודא שאינה גורמת לנזק.
יש מקרים שהשן הכלואה בעמדה חריגה מנסה לבקוע , ותוך כדי כך פוגעת בשן שלידה, וגורמת לה לנזק. במקרה זה צריך לעקור את השן הכלואה, כדי להציל את השן שלפניה.
היו מקרים שהשן הסמוכה לשן הבינה נפגעה קשה על ידי שן הבינה, והיה צורך לעקור גם את שן הבינה וגם את השן שלפניה. לכן חשיבות המעקב הרנטגני אחרי שן הבינה.

טיפול בשן בינה שבקעה באופן חלקי

שיני הבינה שבקעו באופן חלקי הן שיני הבינה הבעייתיות.
מדובר בשן שהגיעה לבקיעה חלקית, רק חלק מהכותרת בקע לחלל הפה.
בחלק מהמקרים השן נמצאת בעמדה הוריזונטלית בלסת, כאשר חלק מהכותרת בקע.
שן בעמדה הוריזונטלית אף פעם לא תוכל לבקוע, כיוון הבקיעה שלה הוא לעבר השן שלפניה, והיא נעצרת על ידי השן הקדמית לה. שן בינה זו עלולה לגרום לנזק לשן שלפניה, כפי שתואר
לעיל.
שיני בינה שחלק מכותרתן בקעה נקראות שיני בינה חצי כלואות.

הבעייתיות של שן בינה חצי כלואה

שן בינה חצי כלואה היא שן שחלק מכותרתה בקעה לחלל הפה. החלק של הכותרת שלא בקעה מכוסה על ידי חניכיים. תחת החניכיים המכסים חלק מכותרת השן, פעמים רבות נוצרת דלקת.
התופעה היא של נפיחות וכאבים .
כאשר נוצרת דלקת סביב שן בינה חצי כלואה יש לקחת אנטיביוטיקה , לפתור את בעיית הדלקת החריפה. אנטיביוטיקה פותרת את הבעייה הדחופה, אך האנטומיה החריגה של השן החצי כלואה לא משתנה, וסביר שבעתיד תופיע שוב דלקת סביב שן זו.
הפתרון לשן בינה חצי כלואה היא עקירה.

הסיכון בעקירה כירורגית של שן בינה כלואה

הסיכון בעקירה כירורגית של שן בינה כלואה או חצי כלואה הוא פגיעה עצבית.
סביב שן הבינה מצויים שני עצבים:
העצב הלינגואלי המעצבב תחושתית את הלשון .
העצב האלבאולרי התחתון המעצבב תחושתית את השפה, הסנטר ועור הפנים בחלקם התחתון.

העצב הלינגואלי נמצא במיקום לא קבוע, לא ניתן להדמייה ולפיכך רק ניסיונו של המנתח בסוג עקירות כאלה, לא להתקרב למיקומו המשוער של העצב, מונע פגיעה בו.
את העצב האלבאולרי התחתון ניתן לראות בצילום רנטגן. כאשר יש חשד לקירבה גדולה בין שורשי השן לעצב, יש לבצע צילום CT המראה את מידת הקירבה המדוייקת של השן לעצב.

עקירה כירורגית של שן בינה כלואה כאשר אין קירבה בין השן לעצב

עקירה כירורגית של שן בינה כלואה זה ניתוח לכל דבר. לצורך ביצוע העקירה אנו מפשילים מטלית חניכיים, חושפים את העצם בה כלואה השן, מפנים עצם כדי לחשוף את כותרת השן וכדי
להתוות נתיב הוצאה . בשלב זה ניתן להניף את השן לכיוון הבקיעה שלה , כאשר העצם שסביבה הוסרה. לאחר הוצאת השן תופרים חזרה את המטלית הכירורגית למקומה.

עקירה כירורגית של שן בינה כלואה כאשר יש קירבה בין השן לעצב

במצב זה עקירה מלאה של השן עלולה לגרום לפגיעה בעצב ולחוסר תחושה באיזור המעוצבב על ידו. כדי למנוע מצב זה מבוצעת עקירה חלקית של השן, קורונקטומי- עקירת כותרת השן בלבד.
הרציונל שמאחורי שיטת טיפול זו הוא שמה שגורם לבעייתיות של שן הבינה הכלואה זו כותרת השן הנמצאת במגע חלקי עם חלל הפה. כלומר, אם נעקור את הכותרת, נפתור את הבעייה.
ביצוע קורונקטומי דומה לעקירה כירורגית של שן הבינה הכלואה בשלמותה, אלא שכאן מבוצעת עקירה חלקית. לאחר חשיפת השן, חותכים אותה , ומפרידים בין הכותרת לשורשים.
את הכותרת עוקרים, את השורשים משאירים, וכך מונעים פגיעה בעצב.
בדרך כלל השארת השורשים לא פוגעת בריפוי ולא גורמת לבעיות עתידיות.
הכותרת הבעייתית נעקרת, העצב לא נפגע, וכך נפתרת הבעייה של השן החצי כלואה.

לסיכום טיפול בשן בינה

שן בינה שכלואה בשלמותה ללא קומוניקציה לחלל הפה בדרך כלל לא דורשת טיפול.
שן בינה חצי כלואה הגורמת לדלקות ולכאב עקב דלקת סביב הכותרת צריכה להעקר.
כאשר אין קירבה בין שורשי השן לעצב מבוצעת עקירה מלאה.
כאשר יש קירבה בין שורשי השן לעצב מבוצעת עקירה חלקית: השן נחתכת, הכותרת נעקרת והשורשים מושארים. בעיית הדלקת סביב הכותרת נפתרת, והסיכון של פגיעה עצבית נמנע.