עקירות כירורגיות והשתלות מיידיות

עקירת שן משמעותה אובדן של שן טבעית ומדובר בהליך בלתי הפיך.
חוסר שן גורם להפרעה אסתטית ותפקודית , יחד עם זאת נגרם נזק מקומי לסגר השיניים עקב תזוזת שיניים סמוכות לאיזור העקירה, ובקיעת יתר של השן הנגדית.
אי לכך, שן שנעקרת יש להשלים מהר ככל הניתן.
כיום מקובל להשלים חוסר שן באמצעות שתל דנטלי.
הפרקטיקה המקובלת הינה לבצע השתלה מיידית.
במאמר זה נדון בעקירות כירורגיות והשתלות מיידיות.

הסיבות לעקירת שן

1 . שן עששתית, שבורה או סדוקה שלא ניתנת לשיקום.
2 . שן שאיבדה תמיכה עקב מחלת חניכיים חמורה.
3 . דלקת חמורה סביב שורש השן שלא ניתנת לטיפול.
4 . שן במנח לקוי שלא ניתן לשיפור וגורמת לקושי בשמירה על היגיינת הפה.
5 . שן כלואה במלואה או בחלקה שלא ניתנת להבקעה.

עקירת שן בינה

שיני הבינה נמצאות בקצה קשת השיניים ולעיתים קרובות הן נמצאות במנחים לקויים או כלואות בחלקן או במלואן.
שן בינה שבקעה באופן מלא והיא פונקציונלית ההתייחסות אליה היא כמו לשן רגילה.
שן כלואה בחלקה או במלואה, יש לבחון את מידת ההפרעה שהיא גורמת או את פוטנציאל הנזק שהיא עלולה לגרום .
אם השן אסימפטומטית ניתן להשאירה למעקב.

שן סימפומטית , שן שגרמה נזק או עם פוטנציאל לגרום לנזק צריכה להעקר.
עקירת שן בינה בדרך כלל קשה מעקירת שן רגילה עקב מיקומה בקצה קשת השיניים.

עקירה כירורגית של שן בינה כלואה

שן בינה כלואה מחייבת עקירה כירורגית . יש להרים מתלה חניכיים, לחשוף את השן הכלואה, לפנות את העצם המונעת את הוצאתה, ולעקור בצורה עדינה , ללא הפעלת כוח.
עקירה כירורגית של שן בינה כלואה הינה הליך מורכב ולעיתים מסוכן , שרצוי שיבוצע על ידי בעל ניסיון וכישורים כירורגיים מתאימים.

הסיכונים בעקירה כירורגית של שן בינה כלואה

בחלקה האחורי של הלסת העליונה נמצא הסינוס שהשן סמוכה אליו ולעיתים חודרת אליו.
יש להיזהר בעת העקירה שלא לדחוף את השן לסינוס, דבר שייחיב ניתוח בהרדמה כללית והוצאת השן מהסינוס.
בחלקה האחורי של הלסת התחתונה נמצא העצב האלבאולרי התחתון המעצבב תחושתית את השפה והסנטר. פגיעה בעצב זה תגרום לחוסר תחושה קבוע בשפה ובסנטר.
לכן, אם רואים בצילום כי יש קירבה בין שורשי שן הבינה הכלואה לעצב, יש לבצע צילום סיטי
המראה בדיוק את יחסי השורש לעצב.
כאשר רואים בסיטי כי קיים מרחק סביר בין השורשים לעצב, תבוצע עקירה כירורגית רגילה של שן הבינה הכלואה.
כאשר רואים בסיטי קירבה מסוכנת בין השורשים לעצב, יבוצע הליך הנקרא קורונקטומי- כריתת כותרת השן.
בקורונקטומי חותכים את השן, עוקרים את כותרת שן הבינה ומשאירים בלסת את השורשים הקרובים לעצב.
בדרך זו מונעים את הסיכון של פגיעה בעצב.
בדרך כלל לאחר ריפוי פצע הניתוח אין כל בעייה מהשורשים הנותרות בלסת.

הצורך בהשלמות שיניים שנעקרו והשתלות מיידיות

שן שנעקרת ולא מושלמת גורמת לבעייה סיגרית מקומית חמורה ולעיתים קשה מאד לתיקון.
1 . השיניים הסמוכות לאיזור החסר נוטות לעבור הטייה לכיוון החסר ויוצרות כיס חניכיים בחלקן הקרוב לאיזור השן שנעקרה.
2 . השן בלסת הנגדית שמוצאת עצמה ללא שן מולה בוקעת ביתר לתוך איזור החסר.
שני התהליכים הללו גורמים להפרעה סיגרית קשה לטיפול.

לכן, שן שנעקרת יש להשלימה מהר ככל הניתן.
הדרך להשלים את השן היא בדרך כלל על ידי שתל דנטלי.

הדרך לבצע עקירות כירורגיות והשתלות מיידיות

לפני ביצוע העקירה יש לבצע צילום סיטי המראה את מצב העצם באיזור המיועד לעקירה.
בהתאם לממצאי הסיטי יש לבחור את השתל המתאים במימדיו לאיזור.
לאחר העקירה מוחדר השתל למכתשית השן הנעקרה .
בהשתלה מיידית, כמו בהשתלה מאוחרת, יש להקפיד על עקרונות ההשתלה, ובעיקר לקבל יציבות ראשונית של השתל, דבר שיבטיח את היקלטותו.
בדרך כלל קוטר מכתשית השן שנעקרת גדול מקוטר השתל המוחדר. לכן את ההפרש בנפח יש למלא עם תחליף עצם.

ביצוע השתלה מאוחרת

לעיתים המצב באיזור העקירה לא מאפשר ביצוע השתלה מיידית.
יש מקרים בהם סביב השן הנעקרת יש רקמה דלקתית רבה שמונעת ביצוע השתלה יחד עם העקירה.
לעיתים כמות העצם מעל השן שמיועדת לעקירה קטנה ולא מאפשרת ביצוע השתלה מיידית.
במקרים אלו יש לחלק את ההליך הכירורגי לשתי פגישות:
עקירה והמתנה לריפוי.
ביצוע ההשתלה.

שימור המכתשית

לאחר עקירת שן יש ספיגה של עצם הלסת באיזור בו היתה השן. זה גורם לחוסר עצם בבואנו לבצע השתלה לאחר מספר חודשים, ולהפרעה אסתטית עקב היוצרות פגם גרמי במקום.
כדי למנוע את התופעות הללו יש לבצע בעת העקירה הליך הנקרא "שימור המכתשית".
מייד לאחר ביצוע ההשתלה יש להחדיר למכתשית השן שנעקרה תחליף עצם השומר על נפח העצם. בבואנו לבצע השתלה כעבור מספר חודשים נמצא באיזור השן שנעקרה כמות עצם מספקת לביצוע השתלה.
כאשר אנו רואים בסיטי לפני ביצוע העקירה כי כמות העצם קטנה , ולא תאפשר ביצוע השתלה מייד לאחר העקירה, אנו נבצע השתלת עצם לאחר העקירה, בתקווה שנפח העצם לאחר ריפוי האיזור יספיק לביצוע השתלה מאוחרת.

מסקנות לגבי עקירות כירורגיות והשתלות מיידיות

כיום הפרקטיקה המקובלת, מלבד במקרים בהם זה בלתי אפשרי , היא לבצע עקירה והשתלה מיידית.
הניסיון הקליני והספרות מראים כי הריפוי לאחר השתלה מיידית לא נופל ואף עולה על זה של השתלה מאוחרת.
השתלה מיידית חוסכת ניתוח השתלה נוסף, זמן, כאב וסיכון ניתוחי נוסף.
רק במקרים המעטים בהם השתלה מיידת אינה אפשרית, תבוצע השתלה מאוחרת.