השתלות שיניים הן כיום צורת השיקום המועדפת במצבי חוסר שיניים.
השתלים המודרניים, אבות אבותיהם של השתלים בהם אנו משתמשים כיום הובאו לישראל בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, ונמצאים בשימוש למעלה מ- 30 שנים. במהלך שנים אלו נצבר ניסיון רב בהשתלות שיניים, פותחו שיטת השתלה חדישות ומתקדמות, פותחו ניתוחי עזר להשתלות. השתלות שיניים הפכו לחלק בלתי נפרד מכל תכנית טיפול.
במאמר שיסקר בהמשך תיבחן הצלחת השתלות שיניים תוך מעקב לטווח ארוך של 22 שנות מעקב.
השתלות שיניים – גורמי הצלחה וכישלון
מספר פקטורים משפיעים על שיעור ההצלחה של השתלות שיניים:
1 . כמות ואיכות העצם הקיימת באיזור ההשתלה.
2 . איכות השיקום על גבי השתלים.
3 . איכות התחזוקה של השתלים.
4 . נתוני המתרפא, מצבי חריקת שיניים.
5 . גורמי סיכון , עישון, סוכרת.
6 . הרופא המשתיל- ידע, ניסיון, כישורים.
השתלות שיניים – מעקב לטווח ארוך כפונקציה של העצם
השתל הדנטלי שקוע בתוך עצם הלסת, ומקובע על ידי צמיחת תאי עצם המגיעים לאינטימיות גבוהה עם השתל המתכתי. כדי לקבל קיבוע חזק אנו זקוקים לשטח מגע גדול בין השתל לבין העצם.
שטח מגע גדול ניתן לקבל באמצעות שתלים ארוכים ככל הניתן , שעקב אורכם הם בעלי שטח פנים גדול. חשובה גם צפיפות העצם- ככל שצפופה יותר , כך יהיה הקשר עם השתל חזק יותר.
כמות ואיכות העצם הקיימת באיזור ההשתלה הם גורמים שאינם בשליטתנו.
השתלות שיניים – מעקב לטווח ארוך כפונקציה של התחזוקה
שתלים דנטליים רגישים ביותר לדלקת חניכיים. מאחר ואובדן שיניים במבוגרים נגרם בעיקר עקב דלקות חניכיים, אותם מתרפאים, אם לא ישנו את הרגליהם, יחוו גם אובדן שתלים.
מהלך המחלה:
המחלה מתחילה כדלקת חניכיים סביב שתלים. אם לא מטופלת כראוי, הדלקת חודרת לעומק וגורמת לאובדן העצם התומכת של השתלים. אז כבר נקראת המחלה פריאימפלנטיטיס.
משמעות המחלה בשלב זה היא שהשתל איבד חלק מתמיכת העצם שלו. בשלב מסויים, כאשר אובדן התמיכה הגרמית ניכר, השתל הופך לנייד, וזה כישלון. בשלב זה לא נותר אלא להוציא את השתל או לחכות שיפול בעצמו.
מתרפאים המעוניינים בהצלחת השתלות השיניים לאורך זמן חייבים טיפול של שיננית כל 3 חודשים בממוצע והקפדה על היגיינה אוראלית קפדנית.
השפעת חריקת שיניים על הישרדות שתלים לטווח ארוך
שיניים טבעיות מחוברות ללסת באמצעות רקמה רכה, ליגמנט גמיש המאפשר לשן לעמוד מול כוחות מבוקרים.
שתלים דנטליים מחוברים ללסת חיבור צפיד- קשיח על ידי עצם. כאשר מופעלים כוחות חריגים על השתל, החיבור הגרמי שלו לעצם נשבר, הוא מאבד אחיזה, הופך לנייד ונכשל.
חריקת שיניים – ברוקסיזם היא תופעה של אנשים המפעילים כוח רב בעיקר בשינה בין לסת ללסת. השפעת החריקה על השיניים- שחיקה מוגברת.
השפעת החריקה על שתלים דנטליים- אובדן האחיזה הגרמית וכשלון.
ברוקסיסטים חייבים להשתמש כל לילה בסד לילה הבולם את מעבר הכוחות מלסת ללסת, שאם לא כן, הם עלולים לאבד את השתלים.
השתלות שיניים – מעקב לטווח ארוך כפונקציה של עישון וסוכרת
עישון וסוכרת מפחיתים את שיעור ההצלחה של השתלות שיניים בעד 30%.
בסוכרת הגורם להפחתת אחוז ההצלחה הוא עצם המחלה, ולא רמת הסוכר. מחלת הסוכרת גורמת לפגיעה בכלי דם, ויש לה השפעה ישירה על החניכיים.
סוכרת היא מחלה שאין לנו שליטה על קיומה, כל שניתן הוא לשלוט ברמת הסוכר בדם, אך לא על עצם המחלה .
עישון לעומת זאת היא בעיה נרכשת, שביכולתו של המעשן, אם הוא מעוניין , להפסיק את העישון.
ידוע שעישון גורם לירידה באחוז ההצלחות של השתלות שיניים בעד 30%, משמעותי ביותר.
סיכויי הצלחת השתלות שיניים לטווח ארוך כפונקציה של כישורי הרופא
גורם המפתח בהשתלות שיניים הוא הרופא המשתיל .
רופא העוסק בעיקר בהשתלות שיניים- אימפלנטולוג בעל ניסיון, ידע , כישורים , רופא שיניים שמבצע שתלים קצרים, טיפולי שיניים בהרדמה מלאה, השתלות שיניים ביום אחד, רופא בעל הכרה של גופים בינלאומיים כגון ICOI- הקונגרס הבינלאומי להשתלות שיניים, ידע לבצע את מלאכת השתלת השיניים בצורה הטובה ביותר, ולהעניק לשתלים את סיכויי ההישרדות לטווח ארוך הטובים ביותר.
לא פחות חשוב הוא השיקום על גבי השתלים. לדעת לאזן היטב את הכוחות המופעלים על השתלים, למנוע הפעלת כוחות יתר צדדיים, בחריקה צדדית וקדימה.
מבחינה חוקית יכול כל לרופא שיניים לבצע השתלות שיניים.
התוצאות, הן לטווח הקצר, ובעיקר לטווח הארוך, נגזרות במידה רבה מאיכות וכישורי הרופא המשתיל.
מחקר – השתלות שיניים מעקב לטווח ארוך
מחקר שבדק 4247 מתרפאים עם 10,871 שתלים במשך תקופה של 22 שנים מצא :
אחוז הכשלון היה של 3.3% , כלומר כמעט 97% הצלחה.
אחרי 15 שנים אחוז ההשרדות של השתלים היה 94%.
שכיחות פריאימפלנטיטיס היתה 7% לאחר 10 שנים.
עישון סיגריות וסוכרת נמצאו כגורמים משמעותיים לכשל השתלים.
לסיכום
השתלות שיניים היא כיום הדרך הטובה ביותר להשלמת שיניים חסרות.
לצורך הצלחה לטווח ארוך רצוי לבצע את ההשתלה והשיקום על גבי השתלים אצל רופא ותיק, מנוסה ובעל כישורים מתאימים.
יחד עם זאת , נדרש שיתוף פעולה הדוק של המתרפא בשמירה על היגיינה אוראלית, בהגעה לטיפול של שיננית ובשימוש בסד לילה, כשנדרש.
בהצטברות כל הגורמים הללו, ניתן להגיע לאחוזי הישרדות טובים לטווח ארוך .
לקריאת המאמר המלא https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/cid.12994