שתלים קצרים – מתי ומדוע

שתלים דנטליים הפכו בשנים האחרונות לאחת משיטות השיקום הנפוצות והפופולריות ביותר.
הרעיון של שיקום הפה תוך גרימת נזק מינימלי לסביבה הדנטלית הפך למוטו ולעיקרון.
הדעת לא סובלת שלצורך שיקום שן חסרה אנחנו נפגע בשיניים סמוכות בריאות ונקצר את חייהן.
וזה היתרון העיקרי של השתלים הדנטליים – אנחנו משלימים אך ורק את החסר , ולא נוגעים בשיניים בריאות סמוכות.
המשמעות היא, שבכל מקום בו חסרה שן עלינו להשתיל שתל דנטלי , ועליו לבנות כתר המשקם את השן החסרה.
לא תמיד אפשרי לבצע השתלת שתלים דנטליים במקום בו חסרות שיניים.

מאמר זה ידון בשתלים קצרים, מתי ומדוע.

כיצד מבוצע שתל דנטלי?

לצורך ביצוע השתלה עלינו לקדוח קדח מדוייק בעצם הלסת, ולתוכו להחדיר את השתל.
בעצם ביצענו פצע כירורגי בעצם, ועליו להתרפא לאחר ביצוע ההשתלה.
הפצע מתרפא על ידי צמיחת תאי עצם סביב השתל, והצמדותם אליו.
המתכת ממנה עשוי השתל- טיטניום היא מתכת עם כושר קשירה של תאי עצם אליה , ואנחנו מגיעים למצב של קירבה גדולה מאד בין תאי העצם לשתל, וזה נותן את אחיזתו הצפידה בעצם.
כדי לקבל אחיזה מקסימלית, אנחנו מעוניינים שכל היקף השתל וכל אורכו יהיו אחוזים בעצם, מה שאומר שאת השתל עלינו להשקיע במלואו בעצם.

מהם מימדי השתלים? לכמה עצם אנו זקוקים לצורך השתלתם?

השתלים הרגילים הם בדרך כלל באורך של 10-16 מ"מ ובקוטר של 3 – 6 מ"מ.
מבחינת אורך- אנו זקוקים ל- 10 מ"מ לפחות.
מבחינת רוחב המצב מעט מורכב יותר.

כאשר אנו משקיעים שתל בעצם, עלינו לוודא כי מסביב לשתל נותרו שולי עצם מספיקים כדי לאפשר צמיחת תאי עצם שיאחזו בשתל, וכן, שיהיה רוחב עצם מספיק מסביב לשתל על מנת לאפשר אספקת דם מספקת לאותם תאי עצם.
המינימום הנדרש של שולי עצם סביב השתל הוא של 1 מ"מ.
בדרך כלל רצוי שולי עצם סביב השתל של 2 מ"מ ויותר.
זאת אומרת, שאנו זקוקים לפחות ל- 5 מ"מ רוחב עצם על מנת להשתיל שתל דנטלי ולאפשר לו להיקלט בעצם שסביבו.

במאמר זה נדון בגובה העצם הנדרש.

האם אפשרי תמיד לקבל גובה עצם מספיק בכל אזור בפה?

לצורך דיון בנושא נחלק את הלסתות ל-3 אזורים:
אזור קדמי עליון ותחתון.
אזור אחורי בלסת עליונה
אזור אחורי בלסת תחתונה.

אזורים קדמיים בשתי הלסתות

באזורים אלה בדרך כלל יש כמות עצם טובה ומספקת לביצוע שתלים רגילים הן מבחינת אורך והן מבחינת קוטר.
גם איכות העצם באזורים אלה בדרך כלל טובה – בלסת תחתונה זו נחשבת לעצם הקשה ביותר של הלסתות, ולכן באזורים קדמיים בדרך כלל אין בעייה לבצע שתלים דנטליים.

לסת עליונה אחורית

בחלקה האחורי של הלסת העליונה נמצא הסינוס המקסילרי. הסינוס הוא חלל אויר ומשמש כחלק ממערכת הנשימה.
רצפת הסינוס היא הגבול העליון אילו ניתן להגיע עם שתל דנטלי, כלומר המרווח הקיים בלסת עליונה אחורית לביצוע שתלים הוא בין רכס הלסת לבין הגבול התחתון של הסינוס.
המרווח הזה משתנה מאדם לאדם.
גודל הסינוס אינו קבוע .
גם גבול העצם העליון משתנה. מצבים כמו דלקות סביב שיניים שגורמות לספיגת עצם, עקירות שיניים בהן לא דאגו לבצע שימור המכתשית גורמים לספיגת ואובדן עצם, ומקרבים את הגבול העליון של רכס הלסת לגבול התחתון של הסינוס.

התוצאה היא שבמקרים רבים אין מספיק מרווח- גובה עצם לצורך ביצוע שתל רגיל, שאורכו כזכור 10 מ"מ לפחות.

לסת תחתונה אחורית

לאורך כל חלקה האחורי של הלסת התחתונה עובר העצב האלבאולרי התחתון. עצב זה מעצבב תחושתית את הסנטר, שפתיים , העור והחניכיים בחלקן החיצוני.
פגיעה בעצב תגרום לחוסר תחושה , מלא או חלקי באזורי עיצבוב שלו, פגיעה העלולה להיות פרמננטית.
בלסת תחתונה אחורית המרווח לביצוע שתל הוא מרכס הלסת ועד מרווח ביטחון מספיק מהעצב.
מקובל לקחת מרווח ביטחון של 2 מ"מ לפחות .
כלומר, לצורך ביצוע שתל רגיל בלסת תחתונה אחורית אנו זקוקים ל-12 מ"מ עצם לפחות.
במקרים רבים , מרווח זה לא קיים.
גם כאן, גובה העצב מהרכס משתנה.
דלקתות סביב שיניים, דלקות חניכיים,עקירות טראומתיות ללא שמירת המכתשית יגרמו להווצרות של מרווח השתלה קטן מ- 12 מ"מ.

כיצד מבצעים שתלים כאשר אין מספיק גובה עצם?

לסת עליונה אחורית

השיטה השכיחה היא ביצוע ניתוח הרמת סינוס או בשמו המדוייק- הרמת רצפת הסינוס.
בניתוח זה אנו מרימים את את רצפת הסינוס ומשתילים עצם בקרקעיתו. אחרי חצי שנה של המתנה, העצם המושתלת מתאחה עם עצם הלסת, וכך קיבלנו גובה עצם נוסף, המאפשר ביצוע שתלים.
שיטת טיפול זו קיימת שנים רבות, אחוז ההצלחות טוב.
החיסרון- ניתוח גדול נוסף, המתנה נוספת של חצי שנה ועלות נוספת על ההשתלה.

לסת תחתונה אחורית

ניתוח להגבהת רכס תחתון אחורי קשה ואחוז ההצלחה קטן. מבצעים זאת בלית ברירה, אבל מראש יש להזהיר את המתרפאים שמדובר בניתוח עם שיעור כשלונות גבוה.

שתלים קצרים מתי ומדוע לבצעם

זו האלטרנטיבה הנבחרת כאשר אין לנו מספיק גובה עצם לביצוע שתל רגיל.
כאמור – אורכו של שתל רגיל הוא לפחות 10 מ"מ.

שתלים קצרים הם שתלים שאורכם 5-6 מ"מ, ולכן הם דורשים מחצית מגובה העצם הנדרש לביצוע שתלים רגילים.

מהם שתלים קצרים, מתי ומדוע?

שתלים קצרים אינם שתלים רגילים שקוצרו. אלה שתלים שמראש תוכננו ונבנו כשתלים קצרים, ולכן יש להם מנגנוני קומפנסציה- פיצוי על אורכם הקצר.
יש לזכור- שתלים קצרים הם שתלים לכל דבר, ולכן חלים עליהם כל העקרונות הנהוגים לגבי שתלים רגילים. הם חייבים להיות שקועים במלואם בעצם, לאחר ההשתלה יש לקבל אחיזה מיידית, יש להמתין לאחר ההשתלה לקליטתם, ורק אז לשקמם.

מדובר במערכות שתלים שהשתלתם והשיקום עליהם שונים לחלוטין משתלים רגילים. לצורך ביצועם יש לרכוש ערכות מיוחדות, ספציפיות אך ורק עבורן. יש לעבור קורס ובו ללמוד את שיטת ההשתלה והשיקום, ורק אז, ניתן להתחיל לבצע שתלים כאלה.

איזה סוגי שתלים קצרים יש?

שתי חברות מייצרות שתלים קצרים בלבד:
בייקון
דנטק- פירמידיון.

בייקון

זו חברה אמריקאית המייצרת שתלים קצרים בלבד כ- 40 שנה.
השתל של בייקון קצר ורחב. השתל הקצר ביותר הוא באורך של 5 מ"מ.
יש לו מדפים רוחביים וחיספוס יחודי המקנים לו שטח פנים הגדול ב- 30 אחוז משל שתל רגיל, ומאפשרים מגע טוב יותר והתקשרות טובה יותר של תאי עצם עם השתל.
השתל של בייקון אינו בורג, זה צילינדר המוחדר לעצם לא על ידי הברגה אלא על ידי דחיפה בסיוע מכות פטיש.
גם השיקום של שתל בייקון אינו עם הברגה, אלא באמצעות מבנה הנאחז בשתל בעזרת זוית הנותנת אחיזה בראש השתל על ידי חיכוך בלבד.
שתל בייקון הוא המצאה יחודית השונה בתפיסתה לחלוטין מכל השתלים האחרים.
אולם 40  שנות ניסיון ואלפי שתלים מוצלחים אומרים את שלהם.
אין ספק- כאשר יש חוסר בגובה עצם שתל בייקון הוא פתרון מצויין.

דנטק – פירמידיון

זו חברה ישראלית שהמציאה פטנט – השתל שלה קצר, אבל אחרי ההשתלה , בעזרת מנגנון יחודי מרחיבים את הקצה התחתון שלו, והוא מקבל צורת פירמידה. כך מקבלים אחיזה מיידית טובה בעצם.
השתלים של חברת דנטק הם באורכים של 5-7 מ"מ, קיימים כ- 15 שנים , עם אחוזי הצלחה יפים ביותר.

אז באיזה שתל לבחור?

מבחינת אחוזי הצלחה, השתלים של בייקון ופירמידיון דומים.
הבחירה היא של הרופא המשתיל לפי כמה קריטריונים:
1 . האם הוא יודע להשתיל את שתי המערכות או אחת מהן בלבד. בדרך כלל , רוב הרופאים למדו להשתיל מערכת אחת בלבד, ואותה הם מבצעים.
2 . האם מדובר בהשתלה מיידית או השתלה מאוחרת. שתלי בייקון מתאימים לשתי האפשרויות, שתלי פירמידיון מתאימים יותר להשתלה מאוחרת.
3 . מידת הנוחות והשליטה של הרופא במערכת השתלים.

החסרונות של שתלים קצרים

1 . שתלים קצרים הרבה יותר יקרים משתלים רגילים , וגם חלקי השיקום שלהם יקרים יותר באופן משמעותי.
2 . משך ההשתלה של שתלים קצרים ארוך באופן משמעותי מהשתלת שתלים רגילים.
3 . הרבה פעמים קשה לקבל אחיזה מיידית בשתלים קצרים, תנאי הכרחי להצלחת שתלים.
4 . אם נוצרת דלקת חניכיים – פריאימפלנטיטיס סביב שתלים קצרים, ההשפעה עליהם הרבה יותר משמעותית מאשר בשתלים רגילים.
ספיגת 2 מ"מ עצם סביב שתל שאורכו 10 מ"מ שונה מספיגת 2 מ"מ עצם סביב שתל שאורכו 5 מ"מ.
פועל יוצא מזה- בשתלים קצרים יש להקפיד שבעתיים על היגיינה אוראלית ועל תדירות גבוהה של ביקורים אצל שיננית.

האם יש הבדל במחיר של שתלים קצרים לעומת שתלים רגילים?

השתלים הקצרים יקרים פי 5-7 משתלים רגילים.
חלקי השיקום שלהם יקרים פי 4 משתלים רגילים.
משך ההשתלה של שתלים קצרים למעלה מכפול מזה של שתלים רגילים.
לצורך השימוש בהם יש לרכוש ערכה יחודית לכל אחת ממערכות אלו, המשמשת אך ורק אותם.

מזה נובע- שתלים קצרים יקרים משתלים רגילים.

אולם, בהתחשב בזה שהם חוסכים הרמת סינוס או הגבהת רכס בלסת תחתונה, עדיין הם זולים בהרבה מהאלטרנטיבה.

אלטרנטיבה לשתלים קצרים במצבי חוסר עצם

האלטרנטיבה היא השתלת שיניים ביום אחד בשיטת אול און 4.

בשיטת השתלה זו , המתאימה לשיקום לסת שלמה, אנו עוקפים את הסינוס ואת העצב.
השיקום של הלסת הוא באמצעות 4-6 שתלים:
2 שתלים אחוריים אלכסוניים, בקדמת הסינוס בלסת עליונה, ובקדמת מוצא העצב בלסת תחתונה.
2-4 שתלים בחלק הקדמי של הלסת.

ביום אחד, בהרדמה כללית, נעקרות השיניים שיש לעקרן, אם קיימות, מושתלים השתלים ומשוקמים על ידי גשר זמני באותו יום.
את הגשר הזמני מחליפים אחרי חצי שנה בגשר קבוע.

יתרונות שיטת אול און פור:

אין צורך בהרמת סינוס או בהגבהת רכס תחתון.
שיעורי הצלחה גבוהים ביותר.
טיפול שנמשך יום אחד בלבד- מגיעים למרפאה בבוקרו של יום ללא שינים, ויוצאים בערבו של יום עם גשר זמני אסתטי ופונקציונלי בפה.
טיפול בהרדמה מלאה– אין כאבים, אין הפרעות, אין סבל במהלך הטיפול.

שיטת טיפול זו קיימת כ- 30 שנים, עם שיעורי הצלחה גבוהים ונוחות מקסימלית.
למתאימים- זו האופצייה הנבחרת.